חוה פנחס כהן משוררת, מנחה ומרצה. עורכת כתב העת דימוי

 אישה שקפאה תנועתה בשדה (שיר בדיאלוג עם צילום מתמונותיו של פרדריק ברנר) מתוך מתיחת הידיים לאחור, אל השער, אל הצעיף, אל השדה שנמתח אחריו ומשיכת החזה בשדיים כבדים הבאים  מתוך בד הכותנה אל האדמה אל העולם כח חזק ממנה מושך את גופה בין לפנים לבין לאחור להיזרע כמו השדה להתעגל כמו אבני הנחל ההרים מהם בא הנחל נראה ונבלע אל הסלעים והיא ...

הכני במילים! אך אל נא , אל תשתוק על מה שותקת התקשורת    -" אתה חובש כיפה, נכון?"  –   כן (נשמע מופתע)  – כיפה סרוגה?  –   כן  – אז אפשר להניח שאתה גם ימני? –         אני לא חושב שאני ימני (בהיסוס והפתעה)   זאת הייתה חלק משיחת בוקר ברשת ב". אני לא זוכרת את נושא הכתבה אך, באותו יום הסתובבתי ...

אלה ימים שאיני לעצמי. אני נעוצה בעשר אצבעות בעולם המעשים והתכלית, ועולם הוירטואליה, נראה כאלטרנטיבה בלתי אפשרית. כסוג של גירוי וגרוד בחוסר התואם שבין הדבר להשתקפותו. לפעמים זה נראה כמו מקום חמים לשקר, לבדיה, להדמות כמו מישהו או משהו שהיתי רוצה להיות. כך לפעמים אני מבינה חילופי דברים שאני עוקבת כאן. אמרתי דברים שיש בהם גם ביקורת וגם תהייה וגם ...

היום שחיכיתי לו וברחתי ממנו, בא. בזמן הזה, יום שאני מחכה לו , או שהוא מסומן בכרטיס טיסה , או הזמנה למקום אחר, או שהוא מגיע כדי לחתום בו או להיחתם. אותו בוקר, כלומר אתמול, יצאנו באופן חגיגי למשרדה של עו"ד אורנה , שבחודשים האחרונים היתה הנמענת לרוב שיחות הטלפון שלי. היא הובילה אותי במסדרונות מנהל מקרקעי ישראל, הטאבו, בית ...

איילה כחולה     א   הָאַיָּלָה הַכְּחֻלָּה נִטְרֶפֶת כָּל רֶגַע מֵחָדָשׁ בֵּין שִׁנֵּי הַמֶּלֶךְ הַזָּכָר בְּתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁהוּא מָבוֹךְ שֶׁל דְּרָכִים   אֵין לָדַעַת לְאָן קִיר לָבוֹא אֵלָיו לְלַטֵּף בְּחַמְסוֹת פְּרוּסוֹת לְהִשָּׁעֵן עָלָיו עַד שֶׁיִּשָּׁבֵר וְיִפְנֶה מִמֶּנִּי וְאֶמְצָא חַלּוֹן שֶׁמְּשָׁכַנִי לָעוּף מִתּוֹכוֹ     ב   הַלַּיְלָה רָאִיתָ אוֹתִי קַעֲרַת פְּרִי עִם גְּלָזוּרָה מֻפְלָאָה מֵהַדָּם שֶׁהִקְרִישׁ בָּהּ שֶׁהוּצָא מִמַּעֲמַקֵּי ...

  נעדרתי ממהמקום הוירטואלי  לטובת המקום לטובת המקום שי בו משיכה ויש בו דחייה הבאים מאותו מקור. לא ברור המעבר מהחוויה החברתית תרבותית למילה.הפעם כובד החוויה היה על המילים ואלה לא הצליחו לצאת בהצלחה. לאט מדי התחילו המילים להקיף את המראות והתחושות בבחינת קו מתאר המסמן כמו ברישום את החלל הסגור מבפנים.     בנסיעה ברכבת חזרה מברלין לוירצבורג, התחלתי ...

   פסח מתקרב  בצעדים מגבילי חרות ולכן החלטתי לרגע להעצר ולפרסם את הדברים האלה . אחפש הזדמנות להרחיבם. על הקשר שבין חרות לאחרות ובמיוחד בחייו של אמן. .       החרות או האחרות ואברח ממך-אליך   השנה שנת שמיטה (וכבר אמרתי זאת כמה פעמים השנה). וכמו כל המושגים בעלי ה"שבע" בתרבות היהודית, זהו מספר מקודש, אך זהו גם מושג ...

  הכל קרוב היה להיות שלם. החיבוק והנשיקה, והתעוררות הגוף, וכוס היין שלא נעזבה מתוך כף היד וגם דיברנו. נדמה היה שעל הכל דיברנו שהמילים כמו שמיכת טלאים רכה מכסות על כל הריק שהיה . היה על מה. ושוב נפרשו לפני הימים שאינך. הימים שאיני בשבילך. הימים המלאים בהעדרי שאין בו רעב.   לאחר שנכנסנו לסופרמרקט לילי לקנות כמה מוצרים להשקיט את ...

   בימים אלה כאשר נושא ההתעללות בילדים , בתוך ביתם, מידי הוריהם אינו מרפה. כואב ומכאיב. הוצאת מתוך תרגומים שעבדתי עליהם, את זכרונו של משורר בוגר ממכות אביו. סליחה על האקטואליזציה של השירה והתרגום.     ד.ה. לורנס   מריבה בתוך ילדות   מחוץ לבית תולה את שוטיו הנוראים עץ המילה בלילה כאשר הרוח נעורה, וצליפות העץ צווחות והרוח חותכת ...

לאחרונה, בעקבות לימוד שיטתי של מסכת שביעית, שלא מפסיקה להפעים אותי זה שנים, כתבתי את הדברים האלה,מתוך נסיון להבין ולבטא את המהפכה התרבותית שמתרחשת בארץ מאז מלחמת יום הכפורים וההתחדשות בתי המדרש. המאמר בקיצור ובעריכה שונה עומד להתפרסם בכתב עת.    מה עניין שמיטה לחוף הים של תל אביב השנה שנת שמיטה, וזה הזמן ללמוד את מסכת שביעית , וזה ...