חוה פנחס כהן משוררת, מנחה ומרצה. עורכת כתב העת דימוי

שיר מפוכח לחג אופטימי במיוחד, מתוך "הגנן הכלבתא והשרמוטה" שנשתל בתוך "שביעית. שיהיה חג שמח והדגים היוצאים מהים המלוח, מתוקים. כל האנחנו     הוּא וְאִשְׁתּוֹ הַמֵּתָה וְאִשְׁתּוֹ הַחַיָּה וַאֲנִי וַאֲבוֹתַי הַנָּחִים וּבוֹעֲלַי הַיְשֵׁנִים שִׁחְרַרְנוּ כְּמוֹ מָשִׁיחַ אֶת הַמֵּתִים לַיְלָה בּוֹ שָׁכַבְנוּ עַל שְׂפַת הַיָּם בְּמָקוֹם שֶׁנִּשְׁמַע כְּהֹלֶם לֵב עוֹלָם   כִּסִּינוּ עֵירֻמֵּנוּ בַּחוֹל כְּמִנְהַג הַחַיּוֹת וְאַחַר כָּךְ הִתְחַבֵּאנוּ בֵּין ...

היתה לי שיחה הערב עם סבינה , דיברנו עלל המצוה שציונו לאהוב (הדיבר השני) , ציונו לשמוח (ראה סוכות או פרשת ואתחנן) ואפילו יש מצוה לשכוח ואיזו סמיכות יש שכחה ושכיחות. לפעמים המחשבה על המילים ומה שהן מסתירות מעוררת טירוף.    עגילי לקט ושִׁכחה  לי. פ.                                  א   קוֹל הַפַּעֲמוֹן בַּמִּנְזָר הַיְרוּשַׁלְמִי מַכֶּה בִּי עִם הָרוּחַ הַהוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה שֶׁבָּעֵמֶק, שָׁם ...

דברים שמצאתי ביומן באלול תשס"ז וחשבתי שזה כמו לפגוש שכן ישן. שזה כמו נחש ישן, או שכינה שנרדמה ויבוא הנסיך רכוב על החג ויעיר אותה בנשיקה. ימים נוראים זה היה כמו לפגוש שכן ישן, שכן שפעם גר בדירה סמוכה או בתחילת הרחוב. אותו שכן, שעוצרים לרגע ושואלים לשלומו ולשלום משפחתו, ולפעמים גם לשאול, איפה בנו או בתו, אלה שפעם היינו ...

קצת לפני שהשנה מתחלפת ודפי הזמן משתנים, אני מוציאה שיר מהספר. מנערת משהו אל הזמן הזה. שִׁכחה או הדרך לנהר     בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה בָּאנוּ תַּחַת שְׁלֹשֶת הָעֵצִים לִשְׂפַת הַנָּהָר. אַחַת אַחַת הִגִּיעָה וּמִטְפַּחַת עַל רֹאשָׁהּ, בְּגָדִים לְבָנִים בְּסַלָּהּ וְחֶמְאָה חֲבוּצָה וְלֶחֶם שׁוּם שֶׁזֶּה נֶאֱפָה. אַחַת אַחַר אַחַת יָצְאָה מִתּוֹךְ הָרְחוֹבוֹת, מִתּוֹךְ הַחַלּוֹנוֹת וַחֲצֵרוֹת אֲחוֹרִיּוֹת וְהִגִּיעָה לַיּוֹם הַמְיֹעָד יוֹם סִיּוּם ...