חוה פנחס כהן משוררת, מנחה ומרצה. עורכת כתב העת דימוי

אמר לי חבר מנעורי, שהיה משהו מדכא בבלוג שלי. אמרתי שעדיין איני יודעת מה אעשה בבלוג הזה. הרי איני זקוקה לחשיפה. האמנות ממילא חושפת אותי לאורות ולצללים ולקפלים וגלוי ולנסתר. במחשבה שניה , הבלוג, הוא כניסה לעולם אלטרנטיבי, עם חוקים אחרים או ליתר דיוק עם שבירת חוקים. ואני ממילא בודקת גבולות עולמי בכל רגע של כתיבה. אז גם כאן.   ובניין ...

תפילה לפני שמע שעל המיטה   ויודעים מה קשה אורו של אותו היום שלא נפרד מהלילה ביקיצה ונמשך ללא תנומה   כמה קשה אותו שחר שנפתח ללא בקיעה דיבור שלא מילל מילה   ואותו הריון המשיך ללא חבלי לידה   אלוהי, הפרד יומי מלילי יהיה תמונה לנגד עיניך בשנתי   וראה ושמע גופי שכמה בו בשרי כנשמתי ואדע

    מכתב לאהוב מתדמה   לשבועיים הקרובים ארזת בין עוד כמה דברים שמונה פרות ירוקים, כלומר אבוקדו וגם טחינה גולמית משובחת בארץ המבלבלת זהותך והיא דומה מאד לכאן, אותו ים מלטף את רגליה ואת מפרציה ואת צריחי אלוהיה . אפילו מילים מסוימות עוברות על סיפון אוניות ב – Mediterranean  כלומר ים בין יבשות מעיר על חוף ימים לעיר חצויית ימים. ...

מכתב לאהוב מתדמה   בהתחלה היתה הסקרנות, ואחריה המשיכה והתשוקה הדליקה את האש בחדרים ובלילות ובעיקר ברגעים. ובאו השיחות והארוחות. ואחר כך, כמו הנחש ההוא בא הפחד. והפחד הוא מכבה שמחות. והפחד לפעמים מתחפש לשגרה ולפעמים ערמומי שכמוהו הוא הופך אותנו לאלופים בריצה. אני אומרת לך בוא ונאכל מרק. לפעמים הוא מבריח נחש.   אבל כל זה הוא אילו.   ...

  4/11/07 מכתב לאהוב שנדמה.   במרוצת השנים התרגלתי לעשות את כל הדברים החשובים לבדי. להכניס אוטו למוסך, להכין תיק מס הכנסה לרואה חשבון, להתווכח עם הבנק על העמלה , לנהל את החיים מול עולם טכנולוגי ועויין, ללכת לאספות הורים כהורה יחיד. והשארתי לך פינה פנויה שכולה פנויה, לאהבה. לדואט ביני לבינך ומה אתה עושה עם זה?. נדמה לי שאתה ...

ובשעתא דאצטריך עלמא רחמי /חוה פנחס-כהן   1. לאחר שקיפלתי את הכבסים וגזמתי לורדים עודי מוסיפה עוד דף לספר וכורכת ספר חדש כמו עולה שלב בסולם יעקב נפתחה האדמה שעליה עמד ובאה תהום עשויה מילים באותיות משוכלות   פעם ידעתי לאפות חלומות תפוחים ואגוזים ואלה תפחו למפח ומחלה שיצאו כחתן וכלה מבית עשוי מחומרי בניה ששמם גשם ,זיכרון ומיתה מתוקה. ...