הבית הנעלם, או הגן הסמוי מן העין . ועוד: בין הוואקף המוסלמי לוואקף היהודי בתוך ירושלים.   תשעה באב, כבר מאחורינו ,נסתיימו שלושת השבועות. בי"ח בתמוז, רגע לפני הכניסה לזמן האבל. עליתי עם חברי המורים בשכטר, על אחד הגבולות שאינם מוסכמים  בחברה הישראלית ובודאי לא, אצל אנשי ההלכה לזרמיהם, ולהעדפותיהם הפוליטיות. עליתי על הר הבית. הלשון סוחבת את המילים ...

http://2nd-ops.com/hava/?p=5#comment-3 זו הזמנה לבלוג באתר": "במחשבה שנייה".

הנכם מוזמנים     חברים לשיר   בין ה"צבע" ל"מקום" , בין  "משיח"            ל"שרמוטה"   עם צאת ספר השירים החדש של חוה פנחס-כהן במסגרת אירועי "הקהל" שיתקיים בא" חול ומועד סוכות, יום ד" 15.10.08   בשעה 19:00 בכיתת גפן שבמרכז הכתות   בהשתתפות: חביבה פדיה, מירון איזקסון, ישראל אלירז, חוה פנחס-כהן   בברכת שנה טובה ומועדים לשירה  

דברים שמצאתי ביומן באלול תשס"ז וחשבתי שזה כמו לפגוש שכן ישן. שזה כמו נחש ישן, או שכינה שנרדמה ויבוא הנסיך רכוב על החג ויעיר אותה בנשיקה. ימים נוראים זה היה כמו לפגוש שכן ישן, שכן שפעם גר בדירה סמוכה או בתחילת הרחוב. אותו שכן, שעוצרים לרגע ושואלים לשלומו ולשלום משפחתו, ולפעמים גם לשאול, איפה בנו או בתו, אלה שפעם היינו ...

הכני במילים! אך אל נא , אל תשתוק על מה שותקת התקשורת    -" אתה חובש כיפה, נכון?"  –   כן (נשמע מופתע)  – כיפה סרוגה?  –   כן  – אז אפשר להניח שאתה גם ימני? –         אני לא חושב שאני ימני (בהיסוס והפתעה)   זאת הייתה חלק משיחת בוקר ברשת ב". אני לא זוכרת את נושא הכתבה אך, באותו יום הסתובבתי ...

היום שחיכיתי לו וברחתי ממנו, בא. בזמן הזה, יום שאני מחכה לו , או שהוא מסומן בכרטיס טיסה , או הזמנה למקום אחר, או שהוא מגיע כדי לחתום בו או להיחתם. אותו בוקר, כלומר אתמול, יצאנו באופן חגיגי למשרדה של עו"ד אורנה , שבחודשים האחרונים היתה הנמענת לרוב שיחות הטלפון שלי. היא הובילה אותי במסדרונות מנהל מקרקעי ישראל, הטאבו, בית ...

  נעדרתי ממהמקום הוירטואלי  לטובת המקום לטובת המקום שי בו משיכה ויש בו דחייה הבאים מאותו מקור. לא ברור המעבר מהחוויה החברתית תרבותית למילה.הפעם כובד החוויה היה על המילים ואלה לא הצליחו לצאת בהצלחה. לאט מדי התחילו המילים להקיף את המראות והתחושות בבחינת קו מתאר המסמן כמו ברישום את החלל הסגור מבפנים.     בנסיעה ברכבת חזרה מברלין לוירצבורג, התחלתי ...

רישומים של זמן 2   . העיר הזאת אף פעם לא פתחה לי את זרועותיה ואמרה, הנה, בואי, שבי. יש אצלי מקום בשבילך. מתחת לכל הזמנים ולכל הבתים שילמתי בשכר חודשי, הארעא רעדה בארעיותה. השלמתי עם זה, כאילו מדובר בחוק טבע. אין טעם לדבר על טבע במקום הזה, כאן הוא משני לחלוטין. לפעמים הוא פורץ במחול נוכחות של פריחת הכלניות והרקפות בעמק המצלבה ...