חוה פנחס כהן משוררת, מנחה ומרצה. עורכת כתב העת דימוי

         מאחר והתפתח דיון על תכונותתיו של האל, ואולי על הנסיון האנושי המוגבל כל כך לנסות ולהגדיר ולצייר את הבלתי ניתן, במילים. מילים המקרבות מוחש למופשט ומאפשרות למשהו שלישי להתחולל . יצר הנגיעה בבלתי ניתן להגעה מושך את המילים להגביה עצמן אליו. וכך אומר הרמב"ם במוטו שבחרתי לספרי "שירי אורפאה"  מתוך "שביעית".                              "על הקול נאמר שהוא מתהלך                                       על פי השאלה ...

בספרי החדש "שביעית" לכל ספר יש מוטו ולספר האחרון "אין לי מקום" הקדשתי מוטו מתוך מורה נבוכים לרמב"ם , ספר שאני הולכת ואוהבת מעמוד לעמוד. ספר בעל חכמה ופואטיקה גדולה  והנה קטע שהוא כל כך אנושי ויש בו משהו גם ממידות האלוהי.                                       "שכן כאשר נעדרת הגופניות                                        נעדר המקום                                        ומתבטלת כל קרבה                                        התקרבות או ריחוק                                        הידבקות או ...

   חזרתי מכמה ימי התרחקות וכתיבה. סם לנשמה. הימים היו מלאי אור וכחול וכל דקל או תמר נראה לי כמו עמוד כניסה לארמון. יכולתי להקשיב ולכתוב. החלטתי להוציא אל אויר הבלוג פרק מנובלה שמקורותיה אי שם במלחמת יום כיפור והעכשיוו הסיפר שלה, קרוב להיום. כל תגובה היא משיח עכשיו. שבת שלום. א.   לחצתי על דוושת הדלק בכל כוחי, הכביש ...

רציתי לשתול כאן שיר אהבה או שיר געגוע,  שירי אהבה בתדיררות מסויימת מעידים על עונות וחילופי עונות. אבל משום מה, באה ה"פיאטה" ובקשה לצאת קצת החוצה. ומאחר והיה משהו מהפיאטה הלאומית אתמול, היתה הורדה מהצלב הן של החיים והן של המתים. והדמעות צרבו בגרון כמו מסמרים. הבאתי פיאטה משלי ותסלחו לי על ההשאלה. פִּיאֶטָה                              הָיָה רֶגַע בּוֹ הֶחֱזִיקָה ...

אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית חוק הקמת הזרם החמישי בחינוך – "הזרם הממלכתי המשלב הדתי-חילוני".  הידיעה הצנועה הזאת, היא אחד ביטויים ל"שריטה" הקשה של בני דורי, בני דור מלחמת יום הכיפורים. במשך רוב שנות חיי מאז הצתיכון, היתי חלק מקבוצה לא מבוטלת של אנשים שחשו אי נחת מהתרגום הפוליטי שעשתה החברה הישראלית למושג "יהדות" וללמושגים: "דתי" ו"חילוני" . אני שייכת ...

קטע נוסף מתוך "סיפור תורכי" מסע בנוף שהוא גם מסע של שני אנשים אחד אל השני תוך התבוננות והכרת הגבולות. בניית ציפיות והפאכתן. הכותבת מצויה בזמן הווה ביפו וההתרחשות מתוך פרספקטיבה על מסע ותהליך באיסטנבול. 1. עוד בוקר שבאתי אל הפינה שלי המשקיפה ממרומי סלע הכורכר אל לשון הים המלחכת את חוף יפו. מרגע שישבתי ופתחתי את פנקס הרישומים שלי , ...

שיר ירושלמי מאד מתחילת שנות התשעים שמקדים את הפואמה "מסע אילה". נסיון לתת קווי מתאר לחוויה הירושלמית, לריבוי קולות שבה ונסיון כמעט בלתי אפשרי להישיר מבט למקום המסנוור הזה שנקרא "ארץ". או אולי כל השיר הוא הסבת מבט כדי לראות טוב יותר את המקום. געגועיו של קאראקאשיאן     אֲנִי נוֹשֵׂאת בַּאֲגַרְטָלִים אֶת גַּעְגּוּעָיו שֶׁל קָארָאקָאשְׁיָאן מִוִּיָה דוֹלוֹרוֹזָה 15 אוֹלְד ...

לספר קראתי "אין לי מקום" . עם כל המשמעויות של המושג "מקום". משמעויות אבסטרקטיות וקונקרטיות, הנוגעות לבית ולארץ. תוך כדי הכתיבה, חשתי עד כמה מנועה אני לאהוב את המקום הזה, חסר הגבולות והמדמם בכפל משמעויותיו. ותהיתי, האם שירה שנוגעת לארץ, לנופיה, למורכבותה היא בהכרח בעלת מסר פוליטי, או שיש דרכים נוספות להתבטא אודות הארץ והמקום. השיר המצורף הוא שיר פופתח ומענינת ...

שיר זה כמעט נדחק מתוך הספר, משום החשש להשתמעויות שאינו ממין העניין. לאחרונה , המלחין והמוסיקאי, אורי לשמן, הלחין את השיר לקול ולכלי נגינה .מתוך "מסע אילה". סדרת ריתמוס, הקיבוץ המאוחד.1995     וידוי          לאורי לשמן     וַאֲנִי רָצִיתִי לוֹמַר וִדּוּי עַל אַהֲבָה אֲסוּרָה בַּחֲבָלִים. אַהֲבַת נָשִׁים.   כְּשֶׁהִיא אוֹחֶזֶת בִּי בֵּין שְׁתֵּי יָדֶיהָ וּמְאַמֶּצֶת אוֹתִי לְחָזָהּ, רֵיחַ בֹּשֶׂם ...

שני שירים מתוך "מסע אילה" שיצא ב1995, ספרי השני ובימים אלה עומד לצאת "שביעית" כל השירים עד כה. ומתוך תחושת רטרוספקטיבה, אני משתפת אותכם בקריאה החדשה שלי גבולות     וְאָמַרְתָּ לִי שֶׁגְּבוּלוֹתַי הוּצְרוּ שֶׁעֵינַי הָיוּ פְּקוּחוֹת תְּרִיסֵיהֶן חוֹרְקִים וּמַבָּטָן נִסְגָּר מֵאֲחוֹרֵי זְכוּכִית   וְאָמַרְתָּ לִי בְּבוּז שֶׁלְּשׁוֹנִי יָרְדָה לְלַחֵךְ שְׁלוּלִיּוֹת.   וְקַמְתִּי וְקִפַּלְתִּי אֶת אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וְשַׂמְתִּי לִמְרַאֲשׁוֹתַי ...