חוה פנחס כהן משוררת, מנחה ומרצה. עורכת כתב העת דימוי
שיר ירושלמי מאד מתחילת שנות התשעים שמקדים את הפואמה "מסע אילה". נסיון לתת קווי מתאר לחוויה הירושלמית, לריבוי קולות שבה ונסיון כמעט בלתי אפשרי להישיר מבט למקום המסנוור הזה שנקרא "ארץ". או אולי כל השיר הוא הסבת מבט כדי לראות טוב יותר את המקום.
געגועיו של קאראקאשיאן
אֲנִי נוֹשֵׂאת בַּאֲגַרְטָלִים אֶת גַּעְגּוּעָיו
שֶׁל קָארָאקָאשְׁיָאן מִוִּיָה דוֹלוֹרוֹזָה 15 אוֹלְד סִיטִי.
כָּל הַגַּעְגּוּעִים לְאַרְמֶנְיָה צִבְעָם כָּחֹל. (מֵאָז כָּל פִּרְחֵי הֶהָרִים
הָרְחוֹקִים שְׁטוּחִים וְשָׁוִים. שִׁשָּׁה עֲלֵי כּוֹתֶרֶת תְּכֵלֶת
אַבְקָנִים כְּתֻמִּים וּמַה שֶּׁיָּכוֹל לִהְיוֹת צִבְעוֹנִי הֶהָרִים
עֲלֵי כּוֹתַרְתּוֹ כָּתֹם-דְּהֵה-זְרוֹעוֹת נְשׂוּאוֹת מַעְלָה לְשִׂפְתֵי הָאֲגַרְטָל
שֶׁצַּוָּארוֹ מְעֻטָּר בְּמַחֲרֹזֶת סִימֶטְרִית שֶׁל מְשֻׁלָּשִׁים יְרֻקִּים)
אַיָּלוֹת לְבָנוֹת רָצוֹת בְּהִלּוּךְ אִטִּי וְתִפְאֶרֶת גֵּוָן הָרַךְ
בֵּין עֲשָׂבִים צְהֻבֵּי עֲטֶרֶת וּלְשׁוֹן אֵשׁ שְׁחוֹרָה בְּתוֹכָם
וְגַם עָלִים טִפּוֹת וּנְטִיפִים
הוֹ, Jerusalem pottery הָאַרְמֶנִי בִּירוּשָׁלַיִם
וְחוֹלֵם אֶל הָרָיו הַיְרֻקִּים וּמְצַיֵּר וַאֲנִי בּוֹדָה פַּס-
קוֹל צְעָדַי עַל מַרְצְפוֹת רְחוֹב הַגַּיְא
וּמְנַעֶרֶת שְׁטִיחַ צֶמֶר עִזִּים בֶּדְוִי
מֵעָפָר, וְצַלַּחַת זְכוּכִית חֶבְרוֹן (בַּכָּחֹל הַהוּא)
אוֹצֶרֶת אוֹר נָדִיר
וּלְכָל אֵלֶּה קוֹרֵאת כְּמוֹ יוֹנַת בָּר
הוֹמָה עַל אַנְטֶנָה
אַרְצִי
שלש השורות האחרונות = נפש יהודי הומיה!
בוקר טוב איריס, תודה על התגובה ובעיקר, איזו הפתעה!האומנם חיית בכנסיה הצנועה והיפה בקצה עמק רפאים? איך קרה? היום גרה שם משפחה ארמנית שבעבר גרה במושבה היוונית והם חשים מאוימים על ידי ההתפתחות שקורת סביבם
מקסים!
תודה, חגית
חוה,
"אֲנִי נוֹשֵׂאת בַּאֲגַרְטָלִים אֶת גַּעְגּוּעָיו"
השורה הפותחת מייד פתחה אצלי זכרון של עולם, מלפני הרבה שנים, גרתי בירושלים זמן קצר בכנסיה הארמנית בעמק רפאים, ואני נושאת בתוכי את הציורים הכחולים, הגעגועים, שהפכו עם השנים רפאים
תודה על שירך היפיפה
בוקר טוב איריס, תודה על התגובה ובעיקר, איזו הפתעה!האומנם חיית בכנסיה הצנועה והיפה בקצה עמק רפאים? איך קרה? היום גרה שם משפחה ארמנית שבעבר גרה במושבה היוונית והם חשים מאוימים על ידי ההתפתחות שקורת סביבם
או, זה סיפור עתיק, קשור לאהבה אסורה
אחכה לרגע שתוכלי לספר לי. אהבות אסורות הן התחום שלי
אוהנסייאן קראו למושא הרפאים של אז…
אשמח לשמוע על אוהנסייאן. איפה הוא היום ולאן הלכו געגועיו?
לא יודעת, אבל אדמיין. פתחת לי ערוץ… נראה בהמשך. לפני הרבה שנים פירסמתי עליו שירים, בידיעות ספרות (אולי גם מעריב) ועוד. אני צריכה לפתוח את הקופסא…
יפייפה, חוה! אין מלים בפי. תמר
אני שמחה על הדיאלוג איתך. מדובר בשיר מ"מסע אילה" ספר שאזל כבר למעלה מעשר שנים והנה עומד לצאת לאור שוב
גם אני שמחה, חוה, על הדיאלוג אתך, ונמשיך עוד. אני נמצאת ימים אחדים לפני נסיעה, אחזור באוגוסט ונשוחח יותר. ואני מצפה מאוד לספר! תמר
תצאי בשלום ותשובי בשלום ועד אז יחכה לך הספר. אינשאללה
שיר נפלא, אהבה מבעד לאגרטל געגוע, כחול, הלמות שטיח ויונת הבר, לא יכול היה להיות מדויק יותר, ירושלים
נפלא חוה, ציורי, עורג.
מה תהמי נפשי. כמים בצרב
איזו ארץ נהדרת מצויירת בפסקול צבעוני במכחול הזכרון ,אהבתי את התמונות אחד השירים היותר יפים שקראתי אצלך
תודה , חנה, אני מקווה לא לאכזב אותך בשירים ורק להגביה את הרף
תהמה ותהמה ותהגה ותיונה . אתה מרגיש כמוני, לא?
מושלה, תגובתי קפצה שתי תגובות קדימה, מרוב המיה
היי חוה
הומה על אנטנה
זאת שבירה של השיר, בחזיר לכאן ועכשו, השיר מאוד משוררי, נהנת מהשפע של העיברית
להתראות טובה
העברית היא השפע והיא משפיעה ללא הרף. תודה ולהתראות