ארכיון חודש: דצמבר 2007

ובשעתא דאצטריך עלמא רחמי

ובשעתא דאצטריך עלמא רחמי     לאחר שקיפלתי את הכבסים וגזמתי לורדים עודי מוסיפה עוד דף לספר וכורכת ספר חדש כמו עולה שלב בסולם יעקב נפתחה האדמה שעליה עמד ובאה תהום עשויה מילים באותיות משוכלות   פעם ידעתי לאפות חלומות תפוחים ואגוזים ואלה תפחו למפח ומחלה שיצאו כחתן וכלה מבית עשוי מחומרי בניה ששמם גשם ,זיכרון ומיתה מתוקה. מתוך :"שביעית" – ...

קרא עוד »

הרב טולנטינו וגרעיני יונים על פני

 הרב טולנטינו וגרעיני יונים על פני                                                                                      "אם את רוצה לראות את אחד המקומות היפים באירופה שיש בו גם נקודה יהודית, את חייבת לראות את דוברובניק". כך סיכמה בינינו את השיחה, דניאלה חברתי מבלגרד, שהיא גם ביתו של הרב ליהודי יוגוסלביה. "זו עיר עתיקה שנשתמרה בדיוק כפי שהיתה עוד בימי הביניים", המשיכה דניאלה לספר ולשכנע. האמת היא ...

קרא עוד »

מה עניין שמיטה ל"הכי אחי"

    מאחר וחוויה מרכזית בחיי היא לימוד שוטף בבית מדרש, לימוד שהוא חיפוש וחפירה מעמיקה בטקסטים , במילים ובמה שמאחוריהן, ומשמעות רבה גם ל"חברותא" אותה קבוצה אינטימית שנוצרת סביב אש הטכסט , לאפשרות לבטא, להתבטא ולהקשיב לעולמות השונים הנפגשיםם מעל המילים. הנה רשימה ראשונה בסדרה המוקדשת ללימוד שנת השמיטה, שתחילתו ומרכזו של הנושא בויקרא כה ואני בחרתי לעסוק בפסוק כה. ...

קרא עוד »

חג הקורבן שלי

שוב חג הקורבן שלי     ליד השולחן במטבח ישב לארוחת ערב, האיש שיודע שכל כך פשוט להיעצר , לדפוק בדלת ולומר, היי, ערב טוב לחבק בחיבה ובחיפוש אחר החום. עורפי היה גלוי וידו באה בו לחפון את הגלוי מתוך הגוף. אמרתי לו "שב" . והתכוונתי שיחכה, עד שהארוחה המאוחרת, תתחמם . בחוץ, החורף מתמהמה אבל קור מקיף את הבית ...

קרא עוד »

לשום מקום באין מקום

טלטלת האמהות   1. אתה רואה אותן בלכתן ובבואן  ובשכבן הן נעות  כמטוטלת בתנועת נעה ונדה מחוץ לכח הכבידה   שמים כבדים מעל העיר הם העצב שרק חודי המגדלים כמו מזרקים מרחיקים אותם מליפול עלינו ועל ראשינו   דרכי ציון שוממות וגני העיר אבלות   איך יאסף הפרי ואיך יבוא קוצר  בבכי   2.   זה היה בולען שנפתח בתוכי וכל ...

קרא עוד »

שתיקה או דיבור

מכתב לאהוב שנדמה   אותה שתיקה שירשת מהוריך. אלה שבאו מאירופה והשאירו מאחוריהם עולם שאין לשוב אליו. עולם שנקבר בעשן השמים.   אבל הם הורישו שיחה העוברת לכאורה ללא מילים . שתיקה שלפעמים יש בה מן השקט שאחרי הרוויה. בה אומר איש לאשתו, בתוכו, אני יודע שזאת השעה שתשמחי אם אמזוג לך קפה ואוסיף עוגיה פריכה. ועושה וזוכה בתנועת ראש ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לחוה פנחס כהן