ובשעתא דאצטריך עלמא רחמי
לאחר שקיפלתי את הכבסים וגזמתי לורדים
עודי מוסיפה עוד דף לספר
וכורכת ספר חדש כמו עולה שלב בסולם
יעקב נפתחה האדמה שעליה עמד
ובאה תהום עשויה מילים באותיות משוכלות
פעם ידעתי לאפות חלומות תפוחים ואגוזים
ואלה תפחו למפח ומחלה
שיצאו כחתן וכלה מבית עשוי מחומרי בניה
ששמם גשם ,זיכרון ומיתה מתוקה.
מתוך :"שביעית" – אוסף שבעת הספרים עד כה. עומד לצאת לאור בסדרת ריתמוס, הקיבוץ המאוחד
יפה.
אני מאוד אוהבת את השיר הזה שלך. טוב לקרוא בו שוב ושוב.
שיר בעל כוח. התמהיל הזה בין המתוק למוות, בין חלומות אגוזים תפוחים למפח נפש. תודה.
תודה לך אסתי, התמהיל כמו החיים. האם הם מפרידים? שמחתי לקרוא את הראיון איתך במוסף ידיעות. חשבתי שצריך סוג של ראייה שבה החיים והספרות אינם נפרדים אלו מאלו (כמו בשיר) כדי להציג כך ספר. שלך, חוה