שיחה/ אליזבט בישופ
הסער שבלב
ממשיך לחבר שאלות
ואז הוא פוסק ולוקח על עצמו לענות
באותה רמת קול.
איש לא יבחין בהבדל.
השיחה נפתחת באופן בלתי תמים
ואז מערבת את החושים,
רק מחצית המשמעות אל.
ואז כבר אין ברירה,
ואז כבר אין משמעות:
עד שעולה שם
שכל הרמזים אליו, זהים.
את המשוררת אליזבט בישופ אני מתרגמת לאיטי לאורך שנים. זו חוויה הדומה למסע בעקבות אדם שהלך פה לפניך והשאיר עקבות המתאימים גם לך ולנשמתך.
השיר הוא ראשון מתוך ארבעה שהם מחזור.
חוה פנחס כהן משוררת, מנחה ומרצה. עורכת כתב העת דימוי
השיר פילוסופי, תבוני, מהורהר, נהדר. דימוי העקבות שלך על מלאכת התרגום של משוררת שמלווה אותך שנים – פשוט נהדר.
תודה, איריס, קיבלתי ממך עידוד, חוה
מקורות המוזה:
יש כאלו שאצלם המוזה נובעת מאלכוהול,
יש כאלו שהיא נובעת מסמים,
אבל לראשונה אני נתקל במוזה שנובעת משפעת…
תהיי בריאה ושבת שלום.
שפעת היא לשון שפע, וכנראה זה משפיע עלי. לתרגום שירה יש ערך מרםא. אני מודה ותודה. חוה
כמה מדויק ההבדל בין השיחה החיצונית לבין מה שקורה בפנים.
משהו קטן על היחסים בין הפנים לחוץ. שביר ושבריר. תודה לך
היי חוה
באמת שיר קשה להבנה, יש לו מין סוד,
כמו שהיא אומרת איש לא יבחין בהבדל.
אקרא אותו מחר שוב.
להתראות טובה
ותספרי לי אם גילית את הסוד. תודה, חוה