שחר-מריו מרדכי משורר
George Noel Gordon
Lord Byron
(1788-1824)
Oh! Weep for Those
Oh! Weep for those that wept by Babel`s stream,
Whose shrines are desolate, whose land a dream;
Weep for the harp of Judah`s broken shell;
Mourn – where their God hath dwelt the Godless dwell!
And where shall Israel lave her bleeding feet?
And when shall Zion`s songs again seem sweet?
And Judah`s melody once more rejoice
The hearts that leaped before its heavenly voice?
Tribes of the wandering foot and weary breast,
How shall ye flee away and be at rest!
The wild dove hath her nest, the fox his cave,
Mankind their country – Israel but the grave!
הוֹ! בְּכו… / לורד ביירון
הוֹ! בְּכוּ בַּעֲבוּר אֶלֶה שֶׁבָּכוּ עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל,
שֶׁמִקְדְשֵׁיהֶם שְׁמָמָה, שֶׁאַדְמָתַם חֲלוֹם אֲבֵל;
בְּכוּ עַל נֶבֶל יְהוּדָה, עַל שִׁלְדַּתוֹ הַשְּׁבוּרָה;
קוֹנְנוּ – מִשְׁכָּן אֶלהֵיהֶם הָפַךְ מִשְׁכָּן כְּפִירָה!
וְהֵיכָן תִּרְחַץ יִשְׂרָאֵל כָּפּוֹת רַגְלֵיהָּ שׁוֹתְתוֹת הַדָּם?
וְאֵימָתַי שִׁירֵי צִיוֹן שׁוּב יֶעֱרְבוּ בִּמְתִיקוּתַם?
וּנְעִימַת יְהוּדָה מָתַי שׁוּב תִּנְעְמִי
לַלְבָבוֹת שֶׁפִּזְזוּ לְקוֹלֵךְ הַשְׁמֵימִי?
שְׁבָטִים מַרְחִיקֵי נְדוֹד וּתְשׁוּשֵׁי כּחַ,
אֵיכָה תָּפוּצוּ לְכָל עֶבֶר וְתִּמְצְאוּ מָנוֹחַ !
לְיוֹנַת הַבָּר יֵשׁ הַקֵן, לַשׁוּעַל – הַמְעָרָה,
לְעַמֵי תֶּבֶל אַרְצוֹתֵיהֶם – לְיִשְׂרָאֵל אַךְ קְבוּרָה!
מאנגלית: שחר- מריו מרדכי.
התרגום ראה אור ב"הליקון", גליון 44.
תרגום יפה, בייחוד ההקפדה על החריזה שנשארת נאמנה לשיר.
אכן, מלאכה לא פשוטה.
אני שמח שאת חושבת שעמדתי במשימה.
תודה.
מריו היקר, כיף להיזכר בימים ההם וגם לקרוא שוב את התרגום הזה שלא פתחתי זה עידנים… תענוג.
העונג כולו שלי, אמיר.
אחלה תגובה לפתוח איתה את השבוע.