בננות - בלוגים / / ובשעתא דאצטריך עלמא רחמי
חוה פנחס כהן
  • חוה פנחס כהן

    ילידת יפו, בת למשפחה קומוניסטית ממוצא בולגרי. גדלה ברמת החי"ל. בגיל 8 התייתמה מאביה שנהרג בתאונת עבודה. עברה לגור ברמת-אביב ולמדה בבית הספר התיכון ''אליאנס''. בגיל 16 החלה בתהליך התקרבות לעולם היהדות. אחר שירות צבאי כמורה-חיילת למדה ספרות עברית ותולדות האומנות באוניברסיטה העברית בירושלים. בו בזמן למדה וקבלה תעודת הוראה ממכון "כרם" לחינוך יהודי הומניסטי. לאחר לימודיה, נישאה ליוסי ונולדו להם ארבע בנות. ב-1982 עברה המשפחה להתנחלות ענתות באזור ואדי קלט וכעבור ארבע שנים יצאה מטעם מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות לשליחות של שנתיים בארצות הברית. עם שובם ארצה השתקעו והתבססו ברחובות. ב-1995 חלה בעלה ונפטר כעבור שנתיים. עם מותו, חזרה המשפחה לירושלים. חוה למדה בבית המדרש "אלול", התחילה ללמוד בבית המדרש "בבלי ירושלמי" ולמדה במכון הרטמן. מאז 1989 עורכת את כתב-העת לתרבות יהודית "דימוי". בנוסף על כך מלמדת ספרות והבעה בכתב בבתי-ספר תיכוניים ובמכללות, מרצה באוניברסיטאות בר-אילן ובן-גוריון, מנחה סדנאות שירה, חוקרת-עמיתה במכונים שונים ופעילות ציבורית נרחבת. זכתה בפרס ביכורים ע"ש ירוחם לוריא על ספרה "הצבע בעיקר". בתשנ"ה זכתה בפרס ראש הממשלה, ב-1998 זכה ספרה "נהר ושכחה" בפרס אקו"ם לשירה וב-2002 זכתה בפרס אלתרמן לשירה. ספריה: הצבע בעיקר (תל-אביב : עם עובד, תשנ"א 1990) מסע איילה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1994) נהר ושכחה : שירים, 1994־1997 : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1998) <עריכה, לאה שניר> שירי אורפאה : 1998־1999 : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2000) <עריכה, לאה שניר> משיח : שירים על מה ששח לי מנחם אהובי (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2003) <רישומים, מרים גמבורד> הגנן, הכלבתא והשרמוטה : על הצורך האינסופי לתקוע מסמרים בקרסוליו של אלוהים (טריפטיך) (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2006)

ובשעתא דאצטריך עלמא רחמי

            על רגע מסויים שיש לי אליו געגוע. והוא פותח את "שביעית" ספרי האחרון. 
           

                       ובשעתא דאצטריך עלמא רחמי

 
 
                        לְאַחַר שֶׁקִּפַּלְתִּי אֶת הַכְּבָסִים וְגָזַמְתִּי לַוְּרָדִים
                        עוֹדִי מוֹסִיפָה עוֹד דַּף לַסֵּפֶר
                        וְכוֹרֶכֶת סֵפֶר חָדָשׁ כְּמוֹ עוֹלָה שָׁלָב בְּסֻלַּם
                        יַעֲקֹב נִפְתְּחָה הָאֲדָמָה שֶׁעָלֶיהָ עָמַד
                        וּבָאָה תְּהוֹם עֲשׂוּיָה מִלִּים בְּאוֹתִיּוֹת מְשֻׂכָּלוֹת
 
                        פַּעַם יָדַעְתִּי לֶאֱפוֹת חֲלוֹמוֹת תַּפּוּחִים וֶאֱגוֹזִים
                        וְאֵלֶּה תָּפְחוּ לְמַפָּח וּמַחֲלָה
                        שֶׁיָּצְאוּ כְּחָתָן וְכַלָּה מִבַּיִת עָשׂוּי מֵחָמְרֵי בְּנִיָּה
                        שֶׁשְּׁמָם גֶּשֶׁם, זִכָּרוֹן וּמִיתָה מְתוּקָה.
 

17 תגובות

  1. שיר של עוצמה ורגש. אני שומרת אותו לעצמי, ברשותך.

  2. שיר נפלא !
    מאחלת לך שבוע טוב

  3. שיר מאד יפה. תודה.

  4. חוה יופי של שיר להתחיל כך את השבוע

    • בוקר טוב דליה, הלואי שיימשך השבוע ברוח השירים. במחשבה על יצירה ולא על ענינים מפרי שלווה. כמעט יצאה לי כאן תפילה בעקבות ברכתך

  5. תהום עשויה מילים באותיות משוכלות – יש בה נחמה?

    כך או כך,

    מודה לך על חסד השיר.

    אהבתי כל כך.

  6. מירי פליישר

    יפה מאוד. תוכלי לתרגם את הכותרת הארמית? תודה!

  7. חולין וקדושה בנשימה שירית אחת, זו את.

  8. לֶאֱפוֹת חֲלוֹמוֹת תַּפּוּחִים וֶאֱגוֹזִים

    זוהי שורה המפחיתה את השיר.
    " צימוקים/שקדים וכדומה
    וחבל שהשיר יוסגר בידי הבנאליות.
    וגם בעניין שירת נשים, חבל על הסטריאוטיפ של אפיה כעיסוק אוטומאטי.

    היום אולי עדיף:
    הקלדתי תפוחי חלומות…

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחוה פנחס כהן