חוה פנחס כהן משוררת, מנחה ומרצה. עורכת כתב העת דימוי
טלטלת האמהות
1.
אתה רואה אותן בלכתן ובבואן ובשכבן
הן נעות כמטוטלת בתנועת נעה ונדה
מחוץ לכח הכבידה
שמים כבדים מעל העיר הם העצב
שרק חודי המגדלים כמו מזרקים
מרחיקים אותם מליפול
עלינו ועל ראשינו
דרכי ציון שוממות
וגני העיר אבלות
איך יאסף הפרי
ואיך יבוא קוצר
בבכי
בבכי
2.
זה היה בולען שנפתח בתוכי וכל
הנאמר יבלע, יעלם וישקע ללא
משקע
נאמר שהילד חלל
כל החללים הוצפו בנוזל כבד
זרימת היש לאין
זרם הכאב
הבלתי ינוסח
והבלתי נסלח
עתיק גרעין
העצב שאין כמותו כאב
פרדה שאין גוף להכילה
או קרקע
לשום מקום
כי אין מקום