חוה פנחס כהן משוררת, מנחה ומרצה. עורכת כתב העת דימוי
ובשעתא דאצטריך עלמא רחמי /חוה פנחס-כהן
1.
לאחר שקיפלתי את הכבסים וגזמתי לורדים
עודי מוסיפה עוד דף לספר
וכורכת ספר חדש כמו עולה שלב בסולם
יעקב נפתחה האדמה שעליה עמד
ובאה תהום עשויה מילים באותיות משוכלות
פעם ידעתי לאפות חלומות תפוחים ואגוזים
ואלה תפחו למפח ומחלה
שיצאו כחתן וכלה מבית עשוי מחומרי בניה
ששמם גשם ,זיכרון ומיתה מתוקה.
2.
בראש חודש סיוון כשעלי השסק נפלו
ברשרוש ואיש מצא צל בגפן
בגבעולי השושנים התעצם כוח רב
עד שניצן אחד נשא ראש לשמיו.
האוויר התאבק בזמזום דבורים ורעש קול כנפיה
של צופית דבש מחוללת לליבו של היביסקוס פורח
שורת שיחי ארטישוק מרימה בשורשיה הר
ריח הרותם והאזדרכת התערבו זה בזה
ולא היה לי כוח להפריד
ריח מריח וגופי מגופו
כשהכל היה נזרע וזורע
וימינו תחת ראשי אמר לי ללכת מריח עוגת תפוחים
טובלת בעלי נענע ודרור שמכרבל נוצותיו כאיצטרובל
באורן ירושלמי אמר שלא ישוב ולא
נשוב שיש להפריד מבט מהפנים אל החוץ
ואין שיבה לבית נעול
בראש חודש אלול, אורזים.
כמו תמיד.
כמה יפה. ריח אורן וטעם אגוז ואויר ירושלים ועצבות נושבת בין השורות.