בננות - בלוגים / / כל האנחנו
חוה פנחס כהן
  • חוה פנחס כהן

    ילידת יפו, בת למשפחה קומוניסטית ממוצא בולגרי. גדלה ברמת החי"ל. בגיל 8 התייתמה מאביה שנהרג בתאונת עבודה. עברה לגור ברמת-אביב ולמדה בבית הספר התיכון ''אליאנס''. בגיל 16 החלה בתהליך התקרבות לעולם היהדות. אחר שירות צבאי כמורה-חיילת למדה ספרות עברית ותולדות האומנות באוניברסיטה העברית בירושלים. בו בזמן למדה וקבלה תעודת הוראה ממכון "כרם" לחינוך יהודי הומניסטי. לאחר לימודיה, נישאה ליוסי ונולדו להם ארבע בנות. ב-1982 עברה המשפחה להתנחלות ענתות באזור ואדי קלט וכעבור ארבע שנים יצאה מטעם מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות לשליחות של שנתיים בארצות הברית. עם שובם ארצה השתקעו והתבססו ברחובות. ב-1995 חלה בעלה ונפטר כעבור שנתיים. עם מותו, חזרה המשפחה לירושלים. חוה למדה בבית המדרש "אלול", התחילה ללמוד בבית המדרש "בבלי ירושלמי" ולמדה במכון הרטמן. מאז 1989 עורכת את כתב-העת לתרבות יהודית "דימוי". בנוסף על כך מלמדת ספרות והבעה בכתב בבתי-ספר תיכוניים ובמכללות, מרצה באוניברסיטאות בר-אילן ובן-גוריון, מנחה סדנאות שירה, חוקרת-עמיתה במכונים שונים ופעילות ציבורית נרחבת. זכתה בפרס ביכורים ע"ש ירוחם לוריא על ספרה "הצבע בעיקר". בתשנ"ה זכתה בפרס ראש הממשלה, ב-1998 זכה ספרה "נהר ושכחה" בפרס אקו"ם לשירה וב-2002 זכתה בפרס אלתרמן לשירה. ספריה: הצבע בעיקר (תל-אביב : עם עובד, תשנ"א 1990) מסע איילה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1994) נהר ושכחה : שירים, 1994־1997 : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1998) <עריכה, לאה שניר> שירי אורפאה : 1998־1999 : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2000) <עריכה, לאה שניר> משיח : שירים על מה ששח לי מנחם אהובי (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2003) <רישומים, מרים גמבורד> הגנן, הכלבתא והשרמוטה : על הצורך האינסופי לתקוע מסמרים בקרסוליו של אלוהים (טריפטיך) (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2006)

כל האנחנו


שיר מפוכח לחג אופטימי במיוחד, מתוך "הגנן הכלבתא והשרמוטה" שנשתל בתוך "שביעית. שיהיה חג שמח והדגים היוצאים מהים המלוח, מתוקים.


כל האנחנו

 

 

הוּא וְאִשְׁתּוֹ הַמֵּתָה וְאִשְׁתּוֹ הַחַיָּה

וַאֲנִי וַאֲבוֹתַי הַנָּחִים וּבוֹעֲלַי הַיְשֵׁנִים

שִׁחְרַרְנוּ כְּמוֹ מָשִׁיחַ אֶת הַמֵּתִים

לַיְלָה בּוֹ שָׁכַבְנוּ עַל שְׂפַת הַיָּם

בְּמָקוֹם שֶׁנִּשְׁמַע כְּהֹלֶם לֵב עוֹלָם

 

כִּסִּינוּ עֵירֻמֵּנוּ בַּחוֹל כְּמִנְהַג הַחַיּוֹת

וְאַחַר כָּךְ הִתְחַבֵּאנוּ בֵּין גַּלֵּי הַיָּם

כִּילָדִים חוֹמְדֵי מַמְתָּק וּמִשְׂחָק

כְּאָדָם וְחַוָּה מִפְּנֵי אֱלֹהִים וְאָשָׁם.

 

גֹּרַשְׁתִּי מֵהָעוֹלָם בְּלֵיל קַיִץ אֶחָד

לַתֶּפֶר שֶׁבֵּין הַיָּדוּעַ לַלֹּא נוֹדָע

לָשׁוּב וּלְהִתְחַפֵּשׂ וּלְהִתְגָּרֵשׁ

וּבְיָדִי כְּתַב עֶלְבּוֹנִי.

11 תגובות

  1. ידיד מנעורייך

    מעורר מחשבות, וזכרונות.

    כתוב מעולה!!!!!!!!!!!

    • גם מחשבות וגם זכרונות…זה הרבה, זה כמו "זכר ונקבה ברא אותם" המחשבה לנקבה והזכרון לזכר והשאר.. עונג צרוף

  2. שיר חזק חוה. מאחלת לך שנה טובה במיוחד . שתמשיכי ותשמעי את "הלם לב העולם" והוא יערב לאוזנייך הרבה.

  3. מעולה ! אהבתי. שנה טובה מתוקה אך מתובלת.

  4. טובה גרטנר

    היי חוה
    זה בעצם שיר טוב לפתיחת השנה… מי אנחנו… גורשתי צהעולם
    זה נכון יש בכולם את הנטוש, שנותן לנו עדין לקוות.
    שנה מלאת תיקוה, למרות ההאכזבות, והנטישות, יש חיים מעניים שם בתפר
    שנה טובה
    שלך טובה

    • טובה יקרה, זה שיר טוב לאלה שחשים את קוי התפר . לפחות מלמד שאנחנו בתנועה לקראת..שנה טובה שנה של שינוי לטובה. שלך, חוה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחוה פנחס כהן