חוה פנחס כהן
  • חוה פנחס כהן

    ילידת יפו, בת למשפחה קומוניסטית ממוצא בולגרי. גדלה ברמת החי"ל. בגיל 8 התייתמה מאביה שנהרג בתאונת עבודה. עברה לגור ברמת-אביב ולמדה בבית הספר התיכון ''אליאנס''. בגיל 16 החלה בתהליך התקרבות לעולם היהדות. אחר שירות צבאי כמורה-חיילת למדה ספרות עברית ותולדות האומנות באוניברסיטה העברית בירושלים. בו בזמן למדה וקבלה תעודת הוראה ממכון "כרם" לחינוך יהודי הומניסטי. לאחר לימודיה, נישאה ליוסי ונולדו להם ארבע בנות. ב-1982 עברה המשפחה להתנחלות ענתות באזור ואדי קלט וכעבור ארבע שנים יצאה מטעם מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות לשליחות של שנתיים בארצות הברית. עם שובם ארצה השתקעו והתבססו ברחובות. ב-1995 חלה בעלה ונפטר כעבור שנתיים. עם מותו, חזרה המשפחה לירושלים. חוה למדה בבית המדרש "אלול", התחילה ללמוד בבית המדרש "בבלי ירושלמי" ולמדה במכון הרטמן. מאז 1989 עורכת את כתב-העת לתרבות יהודית "דימוי". בנוסף על כך מלמדת ספרות והבעה בכתב בבתי-ספר תיכוניים ובמכללות, מרצה באוניברסיטאות בר-אילן ובן-גוריון, מנחה סדנאות שירה, חוקרת-עמיתה במכונים שונים ופעילות ציבורית נרחבת. זכתה בפרס ביכורים ע"ש ירוחם לוריא על ספרה "הצבע בעיקר". בתשנ"ה זכתה בפרס ראש הממשלה, ב-1998 זכה ספרה "נהר ושכחה" בפרס אקו"ם לשירה וב-2002 זכתה בפרס אלתרמן לשירה. ספריה: הצבע בעיקר (תל-אביב : עם עובד, תשנ"א 1990) מסע איילה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1994) נהר ושכחה : שירים, 1994־1997 : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1998) <עריכה, לאה שניר> שירי אורפאה : 1998־1999 : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2000) <עריכה, לאה שניר> משיח : שירים על מה ששח לי מנחם אהובי (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2003) <רישומים, מרים גמבורד> הגנן, הכלבתא והשרמוטה : על הצורך האינסופי לתקוע מסמרים בקרסוליו של אלוהים (טריפטיך) (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2006)

וידוי

שיר זה כמעט נדחק מתוך הספר, משום החשש להשתמעויות שאינו ממין העניין. לאחרונה , המלחין והמוסיקאי, אורי לשמן, הלחין את השיר לקול ולכלי נגינה .מתוך "מסע אילה". סדרת ריתמוס, הקיבוץ המאוחד.1995     וידוי          לאורי לשמן     וַאֲנִי רָצִיתִי לוֹמַר וִדּוּי עַל אַהֲבָה אֲסוּרָה בַּחֲבָלִים. אַהֲבַת נָשִׁים.   כְּשֶׁהִיא אוֹחֶזֶת בִּי בֵּין שְׁתֵּי יָדֶיהָ וּמְאַמֶּצֶת אוֹתִי לְחָזָהּ, רֵיחַ בֹּשֶׂם ...

קרא עוד »

גבולות /דם

שני שירים מתוך "מסע אילה" שיצא ב1995, ספרי השני ובימים אלה עומד לצאת "שביעית" כל השירים עד כה. ומתוך תחושת רטרוספקטיבה, אני משתפת אותכם בקריאה החדשה שלי גבולות     וְאָמַרְתָּ לִי שֶׁגְּבוּלוֹתַי הוּצְרוּ שֶׁעֵינַי הָיוּ פְּקוּחוֹת תְּרִיסֵיהֶן חוֹרְקִים וּמַבָּטָן נִסְגָּר מֵאֲחוֹרֵי זְכוּכִית   וְאָמַרְתָּ לִי בְּבוּז שֶׁלְּשׁוֹנִי יָרְדָה לְלַחֵךְ שְׁלוּלִיּוֹת.   וְקַמְתִּי וְקִפַּלְתִּי אֶת אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וְשַׂמְתִּי לִמְרַאֲשׁוֹתַי ...

קרא עוד »

הטיולים שלא היתי והאישה שלא מתחתנת

מתוך "סיפור תורכי"  שנה אחרי   עברה שנה אולי יותר. הזמן בינינו לא נחשב.הוא ממשיך בהלוך ושוב. הלכתי על חופה של שדות ים. הצפנתי מעט בבוקר ההוא לחוף שאני חולצת את נעלי והולכת בו הלוך ושוב. מגדר תחנת הכוח של חדרה ועד המזח של הקיבוץ. מתמסרת למבט ההולך מערבה. לסירות הדייג המושלכות על החוף. מושלכות, ספק קשורות ספק מוטלות. רשתות ...

קרא עוד »

מתחת לגפן ללא תאנה

בידי היה ספר שהוא כולו חשבון נפשה של  זוגיות. אהבת איש לאישה שאין ליופיה ולטעם בשרה שיעור, כי בכל מאודו שקע אל חייה השניים ואל עולמה הסוער מבפנים.  ישבתי בגן שהשארת בצאתך  לאי יווני, מתחת לגפן שלא נותנת פרי מתוך הצל של שעת צהרים מעולפת מחום שהורידה לורדים את הראש הלכת ביולי לתקן את האושר ואצלי בכל יולי הוא נפרם מחדש ...

קרא עוד »

האם שבחרה בבשורה

ביקורת שהתפרסמה היום בגליון השבת של "מקור ראשון". על "אישה בורחת מבשורה". ויש עוד מקום רב לדבר ולהקדיש לספר ה"ישראלי" זה, בכל אות ופסיק בכל עמוד ושורה.  ואני מקווה שעוד ידובר בדרכו של גרוסמן להכין יצירה ספרותית לקראת יצירה קולנועית.    בראיונות ובשיחות המקדמות את הספר גרוסמן חזר ואמר שעבור בשורה צריכים שניים, מי שמוסר ומי שמקבל. והבריחה של אורה, ...

קרא עוד »

מה אפשר לעשות עם הפתאומיות

פרק נוסף מתוך "סיפור תורכי". מקוצר לטובת הקריאה במסך. יום ראשון   הבוקר השלישי שלי באיסטנבול שעדיין לא ראיתי אותה בעד עיני. החל בפריצת אור קטיפתי אפל בעד חרכי התריס. קול רחוק ואדיר של מואזין עלה מכוון המסגד שעל המפרץ שהיה בשבילי כמו קולה של ההשכמה. יום א יום השבתון כאן ושיערתי שהשקט יעטוף הכל. עצלות שבתית תהיה על העולם, ...

קרא עוד »

יפו איסטנבול יפו

  פרק נוסף מתוך הנובלה "סיפור תורכי" , שאת הפרק השני, בשם"ילובה" פרסמתי לפני כמה ימים. הסיפור מודולרי באופיו. לכן חתכתי והבאתי מבלי להתחשב ברצפים.   פרק ד   התבוננתי בדייגים היוצאים אל הים. בסירות דייג פשוטות שמה שמבדיל בינן לבין הסירות מאז ימי קליאופטרה זה המנוע הזעיר. זו תנועה של צללית אל תוך הבוהק של השקיעה והתמונה הזאת עם ...

קרא עוד »

ילובה

פרק מתוך נובלה . ילובה, זה שמה של עיר תורכית על שפת ים השיש. שבמרחק 15 ק"מ נמצא Yalova Termal Kaplicalari מרכז מרפא ונופש הבנוי על מרחצאות מים חמים עוד מימי הרומאים.  ההתרחשות בפרק הזה, במרחצאותיה. פרק ג שבת בבוקר בטן המעבורת אחרי ארוחת הבוקר הנפלאה שריחות הלחם הטרי התערבו בניחוח קפה תורכי מוכה תבלינים, הכל היה נינוח ואיטי, ברקע התנגן לו ...

קרא עוד »

וריח השקד כריח בשרו של תינוק יונק

יבמות     הִנֵּה הָלַכְתִּי לִי אֶל הַר אֶחָד גָּבוֹהַּ לִרְאוֹת מִשָּׁם מָה רוֹאִים וְהָלַכְתִּי לִי לַעֲצֵי מַטָּע רַעֲנַנִּים וְהֵם נוֹתְנִים בְּתַמּוּז פְּרִי נוֹטֵף וּמְטַפְטֵף וְלוֹ גַּלְעִין. אוֹ גַּלְעִין שָׁקֵד לָבָן מִצְּחוֹר עָטוּף קְלִפּוֹת רַכּוֹת הַרְבֵּה (אַחַת יְרֻקָּה וּשְׂעִירָה שְׁנִיָּה עָבָה וּבַשְׂרָנִית יְרֻקָּה וְשַׁבְרִירִית) וְרֵיחַ הַשָּׁקֵד כְּרֵיחַ בְּשָׂרוֹ שֶׁל תִּינוֹק יוֹנֵק וְתַחַת הָעֵץ שׁוֹכֵב אִישׁ עוֹנֶה לַמּוּאַזִּין בְּ"אָמֵן" וְלוֹ אִשָּׁה ...

קרא עוד »

כמו קנטאור

כְּמוֹ קֶנְטָאוּר מְשָׁכַנִי בְּשִׂפְתֵי אֱנוֹשׁ בְּצַוָּארִי מָשַׁךְ יָדַי לוֹפְתוֹת אַחַר צַוָּארוֹ   מָשַׁךְ וְגָרַר וְנָשַׁךְ עַד הֱבִיאוֹ לִמְאוּרַת הַמַּרְאוֹת הִיא רֶחֶם וְקֶבֶר לְאוֹר הַיּוֹם   וְדָהַר אוֹתִי לִמְקוֹמוֹת בָּהֶם פָּנַי מִתְעַבְּרוֹת וּמֵתוֹת מֵתוֹת וּמִתְעַבְּרוֹת עַד עִלָּפוֹן   וּפָנָיו מְשֻׁנִּים וּבוֹהֲקִים כְּאוֹר יָרֵחַ עַל הַיָּם הָאָדֹם אֱנוֹשִׁיּוֹת וַאֲנוּשׁוֹת פַּרְסוֹתָיו בְּרִקּוּד הַמֵּתִים   לְמָתְנָיו, לְבִרְכָּיו, לְטַבּוּרוֹ וְלִכְתֵפָיו חַיְשָׁנִים דַּקִּים הָאוֹסְפִים אֶת נִשְׁמוֹת ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לחוה פנחס כהן