בננות - בלוגים / / כמו קנטאור
חוה פנחס כהן
  • חוה פנחס כהן

    ילידת יפו, בת למשפחה קומוניסטית ממוצא בולגרי. גדלה ברמת החי"ל. בגיל 8 התייתמה מאביה שנהרג בתאונת עבודה. עברה לגור ברמת-אביב ולמדה בבית הספר התיכון ''אליאנס''. בגיל 16 החלה בתהליך התקרבות לעולם היהדות. אחר שירות צבאי כמורה-חיילת למדה ספרות עברית ותולדות האומנות באוניברסיטה העברית בירושלים. בו בזמן למדה וקבלה תעודת הוראה ממכון "כרם" לחינוך יהודי הומניסטי. לאחר לימודיה, נישאה ליוסי ונולדו להם ארבע בנות. ב-1982 עברה המשפחה להתנחלות ענתות באזור ואדי קלט וכעבור ארבע שנים יצאה מטעם מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות לשליחות של שנתיים בארצות הברית. עם שובם ארצה השתקעו והתבססו ברחובות. ב-1995 חלה בעלה ונפטר כעבור שנתיים. עם מותו, חזרה המשפחה לירושלים. חוה למדה בבית המדרש "אלול", התחילה ללמוד בבית המדרש "בבלי ירושלמי" ולמדה במכון הרטמן. מאז 1989 עורכת את כתב-העת לתרבות יהודית "דימוי". בנוסף על כך מלמדת ספרות והבעה בכתב בבתי-ספר תיכוניים ובמכללות, מרצה באוניברסיטאות בר-אילן ובן-גוריון, מנחה סדנאות שירה, חוקרת-עמיתה במכונים שונים ופעילות ציבורית נרחבת. זכתה בפרס ביכורים ע"ש ירוחם לוריא על ספרה "הצבע בעיקר". בתשנ"ה זכתה בפרס ראש הממשלה, ב-1998 זכה ספרה "נהר ושכחה" בפרס אקו"ם לשירה וב-2002 זכתה בפרס אלתרמן לשירה. ספריה: הצבע בעיקר (תל-אביב : עם עובד, תשנ"א 1990) מסע איילה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1994) נהר ושכחה : שירים, 1994־1997 : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1998) <עריכה, לאה שניר> שירי אורפאה : 1998־1999 : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2000) <עריכה, לאה שניר> משיח : שירים על מה ששח לי מנחם אהובי (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2003) <רישומים, מרים גמבורד> הגנן, הכלבתא והשרמוטה : על הצורך האינסופי לתקוע מסמרים בקרסוליו של אלוהים (טריפטיך) (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2006)

כמו קנטאור

כְּמוֹ קֶנְטָאוּר מְשָׁכַנִי בְּשִׂפְתֵי אֱנוֹשׁ
בְּצַוָּארִי מָשַׁךְ יָדַי לוֹפְתוֹת אַחַר צַוָּארוֹ
 
מָשַׁךְ וְגָרַר וְנָשַׁךְ עַד הֱבִיאוֹ
לִמְאוּרַת הַמַּרְאוֹת הִיא רֶחֶם וְקֶבֶר לְאוֹר הַיּוֹם
 
וְדָהַר אוֹתִי לִמְקוֹמוֹת
בָּהֶם פָּנַי מִתְעַבְּרוֹת וּמֵתוֹת מֵתוֹת וּמִתְעַבְּרוֹת עַד עִלָּפוֹן
 
וּפָנָיו מְשֻׁנִּים וּבוֹהֲקִים כְּאוֹר יָרֵחַ עַל הַיָּם הָאָדֹם
אֱנוֹשִׁיּוֹת וַאֲנוּשׁוֹת פַּרְסוֹתָיו בְּרִקּוּד הַמֵּתִים
 
לְמָתְנָיו, לְבִרְכָּיו, לְטַבּוּרוֹ וְלִכְתֵפָיו חַיְשָׁנִים דַּקִּים
הָאוֹסְפִים אֶת נִשְׁמוֹת הָאוֹבְדִים לְ-hard disk הַזִּכָּרוֹן
 
שָׁם נִשְׁמַת הַיָּם וְנַהֲמַת לִבִּי יִהְיוּ אֶחָד
יֵאָסְפוּ עַל פִּי מְדוֹרֵי הָעֵדֶן וְהַשְּׁאוֹל
 
אֲבָל אֲנִי רַק אֲנִי הָרִיתִי לְקֶנְטָאוּר אֲהוּבִי
דְּבָרִים מִזֶּרַע וְדָם לֹא אָדָם
זֶרַע הַדְּבָרִים הַנִּשְׁקָפִים
 
מתוך "משיח" היוצא בימים אלה לאור כחלק מ"שביעית" שירים עד כה, בהוצאת הקיבוץ המאוחד. 
משום מה התגעגעתי למחזור שירי משיח והוצאתי את הקנטאור מתוכו.

11 תגובות

  1. שיר יפה מאד. אשמח לקרוא נוספים.

  2. היי חוה
    יש בשיר הזה את הטוטאליות
    את האין סופיות
    ואת המחללטות, אני רק אני הריתי…
    ויש את ההמשכיות
    להתראות טובה

  3. שיר מרתק, סמלי ודחוס. יפה.
    לגבי hard disk הַזִּכָּרוֹן
    אולי אפשר לעבד את הצרוף
    לזכרון קשיח או משהו דומה
    כדי להימנע מהאנגלית ? או שאולי האנגלית חשובה לך כאן ?

  4. חוה, שיר נפלא בעיני.

    משיב לך בקנטאור שירי שלי:
    "… שהייתי קנטאור שֶׁלָּךְ דוהר בשדה וְאַתְּ הָיִית אוחזת כגלגל הצלה צווארי, עגבות שֶׁלָּךְ על גבי, אז בין אלומות
    היינו מספרים ומקשיבים לעפרונים המאספים בזמר זהרורי שמש, מרקדים צללינו באור יוצאים לחפש את פרספונה, כדי שלא יחסר הלחם על פני הארץ"
    מחכה לביקור.

    • אתה יכול לדבר כקנטאור ואני יכולה רק להרגיש גופו או צוארו, ממש ריאליזם…הכון לביקור הגברת. זה הזמן

  5. שיר פגאני חזק, חוה.

    ובפינת הנוקדנות: האנגלית צורמת בשורה. מכיוון שזה התאזרח, עדיף כבר "הארד דיסק" באות עברית.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחוה פנחס כהן