הבלוג של לבנה כותבת ומספרת

     http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=11467&blogID=23 בעקבות הפוסט של יעל ישראל, הנה הסיפור המקורי שמופיע באנתולוגיה שיצאה בספרדית "און סולו דיוס", בעריכת ירון אביטוב. הסיפור ראה אור לראשונה בכתב העת "מאסף ירושלים". חלב ודבש                                                  מאת: לבנה מושון   דבר ראשון הכיר את היד החלבית שלה, לבנה, דקה, רכה כקטיפה, בעלת אצבעות ארוכות, ובראשיהן ציפורניים ורודות, נקיות, בתוליות, שלא ידעו עבודה קשה מימיהן, ציפורניים מתוקות שנולדו ...

סתם ילדה, סתם גדר מאת: לבנה מושון אל תיתן לי להיסחף אחר המיותר. אל תדבר, אף לא מילה. אני מסתדרת. אספר מהתחלה, תקשיב לעיקר. תקשיב טוב טוב, אנחנו לא לבד. זו אני שהעדתי על הילדה שרצה לאורך הגדר המפרידה, צעקה וצעקה, לְבָנָה, קחי, הבאתי לך. קחי איצטרובל, לְבָנָה, קטפתי לך. קחי אֶבֶן, מצאתי לך, קחי אלבום, ציירתי לך, חכי רק ...

     ע' התקשר מאת: לבנה מושון ע' התקשר, פתאום אחרי חמש עשרה שנה, זוכרת את קפדוקיה? נאנח. הכירה הקול. הכול. ריחות הצלי, הסלט החתוך בריבועים זעירים, הלחם הלבן הריחני, התה השחור בכוסיות זכוכית מוזהבות, החולה על הבוספרוס, הסטודנט המאוהב שניקר את עיניו של ע' היקר בשל רכות שנותיו, כמותן סירות המפרש על מרבד התכלת שבמפרץ. הכירה הכול, נעים מאוד אשת איש, ...

בְּאֵין מוֹת וּבְּאֵין קְדוֹשִׁים מאת: לבנה מושון  אֲנִי רְדוּפַת עֵינָיִים מְהַקִיר, מְהַתִקְרָה, מְהַמָדָף, מְהַדָף בּוֹ מִצְטָיְרִים עִיגוּלֵי גַּעֲגוּעַיי, לֹא הָלַכְתִּי בִּגְדוֹלוֹת, לֹא חֲשָׁקְתִּי     בַּכְּחוּלוֹת, שֶׁלִי נֶעֲצְמוּ בְּחוּט הַזְמָן וְהַנַהַר הַאוֹסֵף בַּפִּיתוּל נְטִיפִים מִדְמוּתְךָ שׁוֹצֵף בְּחֲדְרֵי לִבִּי תְּכֶלֶת רְקִיעֵי עוֹלָם, בִּשְׂדות קרב חִיפּשְׂתי, אוּלַי נפלְתָּ כְּגִיבּוֹר העָם, שֶׁמא קוֹל מהשׁורָה האחרוֹנָה צוֹעֵק אוֹתךָ כאֶחַד העם, בְּאֵין מוֹת וּבְּאֵין קְדוֹשִׁים, על סַף מַדַף ...

עבודת כפיה מאת: לבנה מושון     הוא הרים אותה מתחת לבתי השחי ורכן להניח על הגשר. חסר עיניים ורפה שכל, מחתה, הן חסרת רגליים אני. וכאילו לא שמע, וכאילו לא הבין, הדף אותה על האין רגליים ופקד עליה בתקיפות ללכת, ומפחד הצעקה זחלה על הגחון ועל האין. ובכל צעד הן גדלו, וצמחו והתארכו עד שהגיעו לרצפה. ופתאום התחילה לרוץ, ...

  דודתי מאוסטרליה 1ו – 2  1http://blogs.bananot.co.il/showPost.php? itemID=10455&blogID=26  http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=10455&blogID=26 דודתי מאוסטרליה (3) מאת: לבנה מושון חלק ג' "בואי נאכל משהו במטבח," הציעה אמא. אמא הכינה קפה. היא הוציאה מהמקרר קופסת קרטון מלופפת בניילון דקיק ומלאה בבלינצ'יס שקיבלה מהשף של בית המלון. "אני רואה שמחזרים אחרייך," העירה דודתי. אמא מלמלה שלא פירשה את זה כחיזור. אבל דודתי הייתה בטוחה בדבריה.        "בארץ ...

   דודתי מאוסטרליה (1)  http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=26&itemID=10446#post10446  דודתי מאוסטרליה (2) מאת: לבנה מושון חלק ב' כשנגמרו ימי האבל חזרה אמא לבית השכור שלנו. גרנו בו מאז שאבא לא חזר מהמלחמה. היא ארזה בארגזים את כל החפצים שלנו, ביקשה ממני לזרוק משחקים ישנים ושבורים, והזמינה טנדר. "אנחנו לא חוזרים לכאן," אמרה. כששאלתי על בית הספר אמרה שאלך אליו ברגל. לא היה אכפת לי. ...

דודתי מאוסטרליה  (התפרסם בכתב העת "מהות") מאת: לבנה מושון  חלק א' לבית של סבא וסבתא בעין התכלת עברנו מיד לאחר מותם. הם מתו בשבוע אחד, בתחילת החופש הגדול. קודם מת סבא, והדודה נאווה באוסטרליה התלבטה אם לחזור לארץ ואמא אמרה לה: "תעשי מה שאת חושבת שצריך לעשות." באירוע נזכרתי שנים רבות לאחר מכן, ערב נישואיי ליעל, כשכולנו נסענו לנמל התעופה ...

תֵּן אֵת שְׁתֵי הַעֵינָיִּים הַדֹומְעוֹת שְׁלך לבנה מושון תֵּן אֵת שְׁתֵי הַעֵינָיִּים הַדֹומְעוֹת שְׁלךָ, יְדִידִי הַאָצִיל, הַשְׁאֵל אוֹתָן לַפְצוּעָה שֶׁבִּי, הַנַח אוֹתָּן עַל צִיפוֹרְנָיי, עַל כֹּבֶד שְׁנוֹתַיי, עַל שִׁבְרֵי חָיַי, רְטִיֹות עוֹטְפֹות ְעֶלְבּוֹנוֹתַיי, הַחֲיֵה בִּי בְּעֵירָה נַמָה, נְשֹׁוף ּבְּעוֹרִי, חַיִים בְּעוֹרְפִּי, הַקֵש עַל לִבִּי, תוֹפֵף אֵת תּוֹכִי, נַעֵר קְרַבַיי, קַרֵב יָדֶיךָ שֶארְאֶה, עֶפְרוֹנוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ שֶׁאַחוּשׁ, הֶבֶל פִּיךָ שֶׁאְתְמָלֵא. צְעַק שֶׁאֶתְעוֹרֵר, ...

  פרס אקו"ם לפרוזה! לבנה מושון הבוקר רצו תלמידיי החמודים הקטנטנים לבשר לי שזכיתי אתמול בפרס אקו"ם על יצירה שהגשתי בכתב יד, ולברך אותי!… הם שמעו על כך בחדשות ערוץ 10 . לי אפילו לא הודיעו על כך… מתוך ynet היום: "בפרס ליצירה המוגשת בעילום שם בתחום הסיפורת זכתה לבנה מושון על יצירתה "האם אתה כואב אותי".   השופטים כתבו: "זהו רומן מרתק, המצטיין ...