הבלוג של לבנה כותבת ומספרת
פרס אקו"ם לפרוזה!
לבנה מושון
הבוקר רצו תלמידיי החמודים הקטנטנים לבשר לי
שזכיתי אתמול בפרס אקו"ם על יצירה שהגשתי בכתב יד, ולברך אותי!… הם שמעו על כך בחדשות ערוץ 10 .
לי אפילו לא הודיעו על כך…
מתוך ynet היום:
"בפרס ליצירה המוגשת בעילום שם בתחום הסיפורת זכתה לבנה מושון על יצירתה "האם אתה כואב אותי".
|
|
השופטים כתבו: "זהו רומן מרתק, המצטיין בעומק פסיכולוגי ובכישרון סיפורי ולשוני, ומתאר תהליך של ריפוי נפשי באמצעות היחסים המורכבים הנרקמים בין מטופלת למטפל. זהו רומן אופטימי על יכולתה של הנפש להתבונן בעצמה, ועל כוחן המרפא של המלים"….
מזל טוב!
פורים נפלא.
פרס אקו"ם או פרס עקום?
לבנה, ברכות על הזכייה. אשמח מאוד לקרוא את הסיפור…
איזו דרך מרגשת להתבשר על כך.
ברכותיי, לבנה!
מזל טוב! איזה יופי!
מזל טוב, יופי של בשורה!
מזל טוב, לבנה, והלוואי שיהיה מרפא במלים.
מזל טוב לבנה כל הכבוד!!!
מזל טוב והרבה גאווה.
מזל טוב ,יקירה ,לא ידעתי שאת מורה אין כמו הקטנטנים יישר כוח!
מזל טוב לבנה ועוד על סיפור בעילום שם . מחמאה כפולה ומכופלת.
שמחה בשבילך ובשביל תלמידייך המתוקים.
ברכות לבנה, וכמה יפה לקבל בשורות טובות מהילדים. כן ירבו!
ברכות.
אתה פה מברך? אתה מבקר ספרות,לא?!
אולי שכחת,אולי טעיתי.
האם קראת עשר שורות כלשהן מאת הכותבת
שאתה מברך? מה קורה כאן?
למגיב המרושע שמפקפק בלגיטימיות של ברכתי:
אני מכיר את לבנה קרוב ל-30 שנה והייתי עד לראשית כתיבתה.
בניגוד לחלק מן הכותבים בבלוגייה הזאת, כאשר אני מעיר על דבר-מה, הן לחיוב והן לשלילה, אני יודע על מה אני מדבר.
יתר על כן, וכאן אני רוצה להביע רגש מובהק של התנשאות: כמי שזכה פעמיים בפרס אקו"ם, דומני שזכיתי ברשות לברך את מי שאני רוצה לברך!
ולכל המגיבים המרושעים אני מציע לצמצם מעט את הרשעות ולתגבר מעט את החוכמה!
נו גיורא,באמת!
לבנה, מזל טוב. רני
ברכות חמות לבנה לרגל זכייתך בפרס. כן ירבו!
סחתיין ומזל טוב!
לכל מברכיי –
אביטל, תמי, סמדר, מיכל ב., איריס, אמיר, חני, איציק, חנה, מירי, ענת, גיורא לשם, רני, גבריאלה, שירה,
תודה מכל הלב על ברכתם הכנה, מאחלת לכם כתיבה טובה ומיטיבה,
ממני לבנה
איזה יופי לבנה ברכותי
שמחה מאד בשמחתך
איחולי, ישר כוח
תודה על איחוליך, ריקי שחם, הטקס יתקיים מחר, יום ראשון, ואני כנראה אהיה שם.
כל הכבוד!
ברכות מקרב לך, לבנה!
מזל טוב! בצדק בטוח.
הפתעה מוחלטת ולא נעימה לבעלי כשרונות אמיתיים.
מזל טוב על הזכיה!
תודה לשולמית, לגרא, לריקי, לדיאנה ולאלמוני על ברכתכם הטובה! נעמתם לי, לבנה.
איחולי מזל טוב לזוכה
אך אי אפשר להימנע מהמחשבה שפני הדור הסיפרותי כפני הזוכים בפרסים
קראתי קצת פה באתר, ומה אני אגיד לך – הזכיה משעשעת עד מאד. אם הטקסטים דכאן מייצגים את מה שאת כותבת, אזי לעניות דעתי הכתיבה שלך טרחנית, כל-כולה מיינסטרים בורגני, ומעל לכל – גם מאד משעממת.
בידור אמיתי, הזכיה הזו. לא התבדרתי כל כך מאז זכתה דבי סער בפרס ראש הממשלה לשירה.
אל מול המושון דבי סער היא הגאונות
הספרותית בהתגלמותה.
כמה מקסים! מזל טוב! וכל הכבוד!
תודה לך אומי על ברכתך.
בשורה נהדרת ולעוד בשורות רבות וטובות, ובעיקר איחולי לעוד מילים רבות המביאות מרפא
תודה משה על מילותיך החמות.
מברוק לבנה! ועוד יותר אני שמחה כי אני מבינה שזה אןתו כתב יד שקראתי לפני שנתיים, נכון? אני שמחה שמצאת לו עורך טוב, והוא זכה בפרס, וייצא לאור. מגיע לך.
אכן יעל, כיוונת. תודה.
הי לבנה, מזל טוב.
מגיע לך, וזאת מהמעט שאני מכירה אותך כאן.
מזל טוב, לבנה, שמחה לך מאד.
ללבנה 'מרחוב הרא"ה': ברכות חמות.
לרונית, אורה, לתלמה, תודה על ברכתכן.
לבנה נשמה
מזל טוב וכל הכבוד!
(ולכל המלעיזים, חארם על האנרגיה
שאתם מבזבזים על הלעזה, במקום
זה תכתבו, כמו שלבנה עושה)
עדי
ראית איזה קנאים?
לעדי, שומר נפשי, מגיני – מכל מלעיזיי, התעלתי. תודה יקירי.
מזל טוב טוב בהצלחה רבה
שמח בשמחתך. איזה יופי!
איזה יופי, לבנה!מזל טוב!
מזל טוב לבנה יקירתי אומר זאת שוב שווה הטירחה !
ללוסי, לחנה, לגיורא, לדפנה – תודה על איחוליכם.
מזל טוב!
לכל המלעיזים. גם אם הביקורת שלכם על כך, שאנחנו כאן בבלוגיה קצת מגוננים יתר על המידה אחד על השני, נכונה ומוצדקת, עדיין לא זה הרגע להביע אותה. קצת גדלות נפש לקטני הלב…
הכלבים נובחים והשיירה עוברת. ימותו הקנאים .קנאה כזאת לא תרבה חכמה. המפלצת הזאת ירוקת העין כדברי שקספיר . בושה !!!!!!
למיכה, תודה שיצאת להגנתי ותודה על ברכתך.
בחיי הספרותיים כבר שמעתי הכל. אפילו שמעתי איך מישהו מחווה דעה על טקסט שעוד לא ראה אור, ושלא קרא אותו כלל.
לבנה יקרה,
המון מזל טוב על הפרס, סקרנית לקרוא את הספר החדש, שיהיה וודאי נפלא וחשוף ואמיתי כמו "מכתבים מגבעת הזבל" היפהפה שלך!
ושילעיזו המלעיזים כאוות נפשם ואת תעלוזי לך ותכתבי והמילים שלך תצאנה ותגענה למקומותיהן…ענת
וואו…עם ברכה כזו, ענת, אני כבר הולכת לכבוש את היעד הבא…אני יכולה רק לומר שגם הפעם – כמו במכתבים מגבעת הזבל – זו לא הייתה כתיבה, אלא חציבה, ועדיין הטיפות נושרות. ותודה.