הבלוג של לבנה כותבת ומספרת

       הכלה הנבוכה מאת: לבנה מושון   מזמן לא ראיתי אותך, אמר יקוב ותלה בי את עיניו האדמדמות לאחר שהסיר אותן מזוג נעלי העקב הצחורות שבידיו. הן היו גבוהות כפסגות האלפים הצרפתיים. תהיתי ביני לבין עצמי מי הגברת שעדיין מסוגלת לטפס עליהן ולהגיע למחוז חפצה בשלום. בו ברגע ניתקה מהמקום צעירה כבת שלושים שלא נתתי דעתי עליה כשניגשתי לדלפק ...

  כולם יכולים לנשק באחוריה החמים   אני ברחוב, טופפת על עקביי. הרגליים שלי מובילות אותי במהירות למשרד של הוצאה לאור.  מחשבותיי רצות לפניי כחלוץ לפני המחנה. יש לי ויכוח נוקב עם ריבונו של עולם. אני חושבת על החייל השבוי. אני חושבת על הרבה אנשים ששבויים במחשכים והוא, למעלה, אינו רואה ואינו זוכר, ולא ברור מה הוא בכלל עושה בעניין. ...

      הצרות של יושקה ולא רק (המשך לפוסט של חני ליבנה על מה שהאוזניים שומעות) מאת: לבנה מושון מכה שאינה כתובה בעשר המצריות המוכרות היא ההמתנה בחדר המיון של תל השומר. לימיני מתפתלת יקירת לבי במחושי כליות, ראשה על כתפי. משמאלי הנתיב שבו מדדים פגועי הגפיים, פעורי המצח והשפתיים, שבורי האצבע ופרוקי הכתפיים. אם מוחקים מפניהם את כתמי ...