אַתָּה סוֹחֵר וַאֲנִי חוֹלֶמֶת עֲצֵלָה לבנה מושון אַתָּה יוֹשֵׁב לְיַד שֻׁלְחָן הַקָפֶה וּמְחַכֵּה. בַחֲלוֹנוֹת הַזָהוֹב מַכֶּה. כְּמוֹ סוֹחֵר אַתָּה בוֹחֵן צִיפָּרְנָיי. דּוֹם אִישׁוֹנָיי עַל כֶּתֶם נֶעְלָם. אֲנִי תוֹהָה מָה אֶעֱשֶׂה בַּזוֹ שֶמְמלַּאת דַּפָיי, מִתְעַרסֶלֶת בְּרִיק חַיּי נוֹטֶפֶת אֵל קַעֲרִיוֹת יַדָיי, מְצִיפָה בְּרֵיכוֹת עֵינָיי, בּוּעוֹת רֵיאוֹתָיי וְלִבִּי הַמִתְפּוֹצֵץ. מָה אֶעֱשֶה בָּה שָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹלֵה וְּמְרַחֵף בִּנְתִיב אַחֵר קַח אִיתְךָ מְעָט ...
קרא עוד »
הבלוג של לבנה כותבת ומספרת