הבלוג של לבנה כותבת ומספרת

  הָעִיר הַאֲסוּרָה  מאת: לבנה מושון אֱל הַיָם, לוֹחֶשֶת בְּשֶקֶט, בְּשוּם פָּנִים לֹא צוֹעֶקֶת, מַשְהוּ גָּדֹול וְּמַאַָיֵּים מִתְקרב, מראהו מבועת, צורתו נסְעֶרֶת; היא בראי נִשְקֶפֶת. רוֹצָה לגעת בְּנִגְעֵי העיר האֲסוּרָה – רבבות נשימותיה האזרחיות מתירות לה, אך לבה המפרפר אינו נוטל לעצמו מרחב מחיה שכזה מפני כבוד הזולת, מפני רתיעת הזולת, מפני לעג הזולת, מפני נוקשות סדרי עולם, מפני התחסדות ...

        מאת: לבנה מושון בכל יום אני שואלת את עצמי אם אני אוהבת אותי כמו שאתה אוהב אותי, מחמדי, ואלמלי באת לעולם יתכן שהייתי אוהבת את עצמי פחות מהכמות הקצובה בחוק האלוהי לברואיו, שממנה ומטה אין זכאות לסל החיים, ואלמלי נאחזתי בשורשי שערותיך הייתי שמוטה בתחתית הבוצה של אובדני; כעת אני חיה מרגע לרגע שמשהו מאהבתך אלי ידבק בקרקעית נשמתי ואתחיל לפתע ...