הבלוג של לבנה כותבת ומספרת
הָעִיר הַאֲסוּרָה
מאת: לבנה מושון
אֱל הַיָם, לוֹחֶשֶת בְּשֶקֶט, בְּשוּם פָּנִים לֹא צוֹעֶקֶת, מַשְהוּ גָּדֹול וְּמַאַָיֵּים מִתְקרב, מראהו מבועת, צורתו נסְעֶרֶת; היא בראי נִשְקֶפֶת. רוֹצָה לגעת בְּנִגְעֵי העיר האֲסוּרָה – רבבות נשימותיה האזרחיות מתירות לה, אך לבה המפרפר אינו נוטל לעצמו מרחב מחיה שכזה מפני כבוד הזולת, מפני רתיעת הזולת, מפני לעג הזולת, מפני נוקשות סדרי עולם, מפני התחסדות המוסר, מפני צביעות האומה, מפני התרפסות האֵימָה;
לא תשקר לך, הַאֵל, הרשות מנועה מפני ששומר המוסר, העומד בשער העיר האסורה, חוסם בגופו כניסה מבלי לדעת שהוא מושא העבירה. ומכאן דרכה של ההתפרקות ברורה. הגעגוע מתגלגל במורד הימים, מטפס במעלה היממות, כואבים מכאיבים הזמנים ואינם מעלים ארוכה, הימים כסתיו, הלילות חופה לבנה, שׂבְּכַת ייסורי אשם. בדרך בה תלכי, נוזף בה לבה, לא תהיה לך תקומה, והד משיב, והעיקר לא לפחד כלל, לא לפחד כלל. מהרי, הזדרזי, הנה באים ימים נוראים!
יפה הקטע ופיוטי מאוד, מתאר את המתח בין הרצונות האסורים , משאת הלב לבין חובת המצפון ,ואיזה פרשנות אישית מענינת נתת לאימת הימים הנוראים ,אני אוהבת את כתיבתך בקטעי הפרוזה הלירית הזאת ,שנה טובה, לבנה ושיפתרו כל הקונפליקטים המעיקים אמן!
והעיקר לא לפחד כלל, גם לעצמי אני אומרת
כן, חנה, רצונות אסורים הם פיתויי החיים; אני מאחלת לך שלא תפחדי כלל בשנה החדשה ובשנים שיבואו אחריה.
זמן טוב לחשבון, לבנה,
הנפש צוללת בלי חשבון
ובימים הנוראים מחפשת תשובה,
מפלאי התלבטות השפה והנפש האוקסימורוניים.וכל העולם כולו, גשר צר מאד
שנה טובה לבנה שייפתחו השערים בעת נעילה
למשה, זה זמנה של העיר האסורה, אחר כך המחילה.
היי לבנה
לפעמים אני חושבת האם הבעיה זה השומר, או זה המזל שיש שומר שמזכיר לנו מה מותר ואסור.
למה יש עיר כזאת? מה אסור? צריך עיר?
והפחד…
בספר קפקא על חוף ים הוא מתאר מאוד יפה את הכניסה ליער המפחיד?
להתראות טובה
שנה טובה
לטובה, עיר אסורה היא מקום שכל אחד בונה לעצמו ובה יש את הרחוק מהישג טווח היד והתאווה. נחוץ שומר, איש המצפון, אתגר בפני עצמו להכשלה.
לבנה, שלום,
תודה על "העיר האסורה", המשחררת…
שנה טובה
א.בלום
אילן תודה, שנה טובה, שחרור גם לך.
יפה השימוש בדימוי העיר האסורה, קטע מצוין, אהבתי את הפיוט של הלילות חופה לבנה, ובעיקר את העיקר לא לפחד כלל!
לחני, שלא נפחד לכתוב את הגלוי ובעיקר את הנסתר. תודה ושנת יצירה מניבה.
מסתורי וצלול בעת ובעונה אחת. גם ברמה הלאומית וגם ברמה האישית.
יפה כמו לחש תפילה ומאיים מאד.
פתח לנו שער כי פנה יום.
ושתהיה לך שנה מצויינת, לבנה.
פתח לנו שער אליך, או לאותה עיר? תודה שחר מריו, שהשנה יקרה לטוב מה שלא קרה עד כה.
ואחרי הימים הנוראים יבואו ימים טובים, ימים של חג ושמחה.
מאחלת לך שנה נפלאה !
תודה ריקי, שיבואו לילות, כהים ורגילים, שאפשר בהם לישון כמו שצריך.
לבנה, לפעמים צריך לחטוא כדי לדעת משהו על עצמנו, על החיים, אם לא נחטא איך נדע? אחר כך יבואו הימים הנוראים ואיתם הסליחה, והכפרה, ולפעמים מה שנראה לשומר חטא נורא, היא בעצם עבירה שמביאה איתה ברכה, חיים…
מסוכן, מסוכן אורה מה שאת מציעה, החטא מתוק אך איכותו מרירה. מאחלת לה שנה טובה ואומץ לב ניכר.
באמת לא לפחד לבנה, קטע פיוטי חזק ונוגע, אנחנו בפני משפט אך לבושים לבן , מתוך ידיעה שלמה שנצא זכאים בדין.
שנה טובה וגמר חתימה טובה.
הלובן צריך לבצבץ גם מבפנים, או אז תהיה הזכאות שלמה. חג שמח לך ולבני ביתך, אביטל.
העיר האסורה בתוכנו אנו, והמסע שתיארת הוא אל אותו תוך שבנו, ויש חטאים שתמיד יהיו רק אתנו ורק אנחנו נדע מהם.
אהבתי את ההוד שבכתיבה.
מוצא חן בעיניי, העיר האסורה שבתוכנו, בבחינת יצר הרע שחי לצדנו.
שנה מתוקה לך, איציק.