הבלוג של לבנה כותבת ומספרת

      האישה הרעה מרחוב הרוא"ה אחד מאת: לבנה מושון פעם כשעמדתי ליד החלון וניגבתי אבק מעל השעון הגדול, ראיתי אישה זועמת גוררת ילד קטן ברחוב. מטלטלת בכעס רב. הוא בכה, היא גערה. הייתה המולה רבה. צעקתי: "סליחה, מה השעה?" ואז שררה דממה. "שש ודקה!" החזירה בתדהמה. הקטן ניגב דמעה. אחר כך הם הלכו שותקים לדרכם וידעו שאני רואה ...

דברי הימים מאת: לבנה מושון אני בונה חומות עד רקיע שלא תגיע, מחוללת אוֹבֶךְ צהבהב שֶׁיַכה בריסיי. הג'קט שאינך לובש, לא אביט בכפתוריו. ימינך בלתי אהובה. לא אצבע, לא תנועה. כך או כך לבי נוסע לשארית חייו.  בחמישי הרחוק, בעשר ועשר דקות, האם נצא בריקוד אחרון? מה אומר החוק? אולי לא יבוא היום …  ואני אבנה חומות עד רקיע שלא תגיע…  ואובך ...

    ביום שלישי, בשלוש ושלושים מאת: לבנה מושון ביום שלישי, בשלוש ושלושים, להיפגש קבעתי עם עצמי בבית הקפה של התוהים בתהום רבה. על סדר היום נרשם כדלקמן: לשוחח על מה אחוש אם ובמידה….; האם עוד אכתוב למי ובכלל; כלום עם "גימל" אמשיך לפהק, לשעמם, לפרק, לנתח, להכאיב; היכן אני עומדת ביחס לנושא לנשוא ולמושא, העקיף התקיף המדובר והנעלם; ועוד בסדר ...

הָיָה מְאוּחָר מאת: לבנה מושון הַלָכְנוּ בַּחוֹף וְשָׁקַעְנוּ נְבוֹכִים, וְאַתָה נָשַׁקְתָּ ּבַּחָטַף וְהִבַּטְתָּ מְבוֹהָל. קְמָטִים בִּמִצְחֵנוּ, עַשָׂבִים בְּכַפּוֹת יַדֵינוּ, סִיכּוֹת גַּרְגִּירֵי חוֹל סִימְאוּ עֵינֵינוּ. כִּיְלָדִים חוֹטְאִים הִתְכַּסֵינוּ בַּצְדָפִים, וְהַשְׁתִיקָה הִתְעַרְבְּלָה בַּמָיִּם. הַכָּדוּר בָּעַר, אוֹי כָּמָה בָּעַר, טָבַל לוֹ בִּקְצֵה הַשָׁמַיִם. הָיָה מְאוּחָר, אוֹי כָּמַה מְאוּחָר. אֵיךְ וּלְאָן אֶקַח אוֹתְךָ מִכָּאן.

     ציפור נפשי מאת: לבנה מושון                                                                    לג'נט דיוויס מִשְׂדוֹת הַלוֹבֵן וּמִמֵי הַאַכְזָבָה, שָׁבַה מֻכָּה וְדִמְעָה בְּלִבָּה. לֹא נִצְפְּתָּה הגִיבְּתּונִית בְּעֶרֶש הֻלַדְתָּה הַקְפוּאָה. קִילּוּח הַקָפֶה טִפְטֵף עַל הַסַנְטֵר, כְּלוּם הַדִמְיוֹן מְתַעְתֵּע אוֹ לַזֵה יִקָרֵא נֵס, מְאֲחוֹרֵי חֲצַר בֵּיתָה מִתְנַדְנְדת הַנדִירָה בְעלְוַה הַסְתוּרָה שֶׁל עַרַבָה בּוֹכִיָה. הַשִׁמְשָה הֻאָרָה כְּשֶהַנְשִׁימָה נְעֲתֵקָה, הַיָד רַעֲדָה במְטַחַוֵי נְגִיעָה. שֶׁכה אֶחְיֵה, צִיפּוֹר נַפְשִי, לִרְאוֹתֵנִי נֶחְפַזַת, ...

בָּאתֶם כְּאַמְנוֹן בִשְׁעָרַיי מאת: לבנה מושון אָמַרְתֶּם מִלִּים חוֹבְקוֹת, אָמַרְתֶּם שֶׁבָּאתֶם לְאֱהוֹב, הָלַכְתֶם סְחוֹר, זְרוֹעוֹתֵיכֶם הִרְחִיקוּ נְדוֹד, הִתְפָּתְלוּ בִּמִבוֹאוֹת עִירִי, אֵיבְרְכֶם תָּלְשּׁוּ פִּיסוֹת עוֹרִי, הִכְתִימוּ יְצוּעִי, עֵת נָחַה לְחֵיִּי עַל לְחֵייכֶם זִיפֵיכֶם חָרְצוּ מֵעַיי, עֵת שְׂפָתַיי דָּבְקוּ בְּשִׂפְתֵכֶם לְשֹׁונְכֶם הֵכִישָׁה ועוֹרְכֶם נָשַׁל, הָיִיתִי לַכֶם עַד כְּלוֹת, הָיִיתֶם בְּנֵי עָוְלָה, בָּאתֶם כְאַמְנוֹן בִּשָׁעָרַיי, הוּצִיאוּ זוֹ מְעָלַיי וְהָדֶלֶת סִגְרוּ בַּעָדָהּ. אֲחִי אֲבְשָׁלֹום ...

            פוביה אהובתו מאת: לבנה מושון חודש ימים נגרעו מחייו. כמעט עלה לו בבריאות. מה יהיה, ואיך, וכיצד יופיע, ולשם מה, היא הרי עמיתה לעבודה, כבוד לזולת. תהרגו אותו, מה הוא היה צריך את זה על ראשו, שיחגגו בלעדיו, הוא לא אבי הכלה, ולא דודה, ולא אח החתן. מצד שני. כשסוף סוף עמיתתו משיאה את ...

  זוכרים שסיפרתי לכם על יונתן  ממלוק משרונה בפוסט "ניחוח השטרודל ומעשה הבגידה"? מחר, יום ראשון, בשעה 16.00, יתקיים טקס הדלקת נר שמיני של חנוכה ליד בית המרקחת של איזידור ממלוק, ברחוב דוד אלעזר 14 בקרייה בהשתתפות יונתן ממלוק, אנשי המועצה לשימור מבנים וחברים אחרים הנאבקים על קיום המבנה. אתם מוזמנים.  לבלוג של יונתן ממלוק לחצו כאן: http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=mamlockj  

ּבַאוֹר הַאַחֵר מאת: לבנה מושון פִּתְאוֹם רָאִיתִי אוֹתָךָ בַּאוֹר הָאַחֵר, צָהוֹב וְמַרְעִיד וְדוֹאֵב, וְלָרִאשׁוֹנָה אָהֲבָתִי יוֹתֵר, עוֹר אֵל עוֹר, צַוָאר אֵל צַוָאר, מָקוֹם שֶׁנָשְׁקָה תּוּגָה לְהֶפֶסֵד, וְכָּאַבְתִּי פָּחוֹת, וְיָשַנְתִּי לַיְלָה וְחַיִּיתִי יוֹם.  וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בּוֹקֶר וְאֵין עוֹד.    

אני מזמינה אתכם להציץ במדף הספרים החלקי שלי כפי שהתפרסם באנרג"י/מעריב http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/825/541.html?hp=5&loc=4&tmp=4725 לבנה מושון