הבלוג של לבנה כותבת ומספרת
בָּאתֶם כְּאַמְנוֹן בִשְׁעָרַיי
מאת: לבנה מושון
אָמַרְתֶּם מִלִּים חוֹבְקוֹת, אָמַרְתֶּם שֶׁבָּאתֶם לְאֱהוֹב, הָלַכְתֶם סְחוֹר, זְרוֹעוֹתֵיכֶם הִרְחִיקוּ נְדוֹד, הִתְפָּתְלוּ בִּמִבוֹאוֹת עִירִי, אֵיבְרְכֶם תָּלְשּׁוּ פִּיסוֹת עוֹרִי, הִכְתִימוּ יְצוּעִי, עֵת נָחַה לְחֵיִּי עַל לְחֵייכֶם זִיפֵיכֶם חָרְצוּ מֵעַיי, עֵת שְׂפָתַיי דָּבְקוּ בְּשִׂפְתֵכֶם לְשֹׁונְכֶם הֵכִישָׁה ועוֹרְכֶם נָשַׁל, הָיִיתִי לַכֶם עַד כְּלוֹת, הָיִיתֶם בְּנֵי עָוְלָה, בָּאתֶם כְאַמְנוֹן בִּשָׁעָרַיי, הוּצִיאוּ זוֹ מְעָלַיי וְהָדֶלֶת סִגְרוּ בַּעָדָהּ.
אֲחִי אֲבְשָׁלֹום נִיחֵם, צָחַק, תִּעְתֵע בְּרוֹאָיו,
עִם הָעוֹרְבִים נִיקֵּר בַּחָג פֵּירוּרֵי לִבְכֶם הָחַי.
רָאשֵיכֶם עַל החוֹמָה תָּלַה לְעֵינַיי וְאֵין דַּי,
וַאֲנִי בְּחַדְרִי אוֹי אֲחִי, מָה לִי בְּחַיי.
השיר נודע, פוגע, משאיר עםהפחד מפני החיים…
כי החיים לוקחים לפעמים יותר מידי
להתראות טובה
תודה טובה, כן אלה מוראות החיים.
קשה מנשוא, לבנה
בוודאי מושפע ממראות הימים האלה
לענת, זה הכל, ביחד, לחזק ולחלש. תודה.
לבנה
איזה קול חזק נתת לתמר
יופי של שיר
כן, ריקי, שמעת נכון. תמיד אהבתי את תמר, והד קולה היה רפה מדי. לא הבנתי אף פעם את הברוטליות מבית,ואיך קורה שאתה חי עם האויב מתחת לאותו גג.
יש כוח רטורי גדול ליצירה הזו, אם כי אני מוכרח להודות שאני לא מצליח "לעשות סדר" בענינים ובדימויים בהכירי את הסיפור המקראי.
אבל מי אמר שחייבים?
לגיורא, לא טעית. מודה, אכן שעבדתי את פרטי ההיסטוריה לסדר משלי, ומודה לך על הקריאה.
הפנייה היא לכל האמנונים למיניהם, אם הבנתי נכון. "אוי אחי", כל הכאב בשתי המלים הקטנות.
תודה על קריאתך, יאיר. אמנונים, כרישים, מיני דגה טורפת.