הבלוג של לבנה כותבת ומספרת
ביום שלישי, בשלוש ושלושים
מאת: לבנה מושון
ביום שלישי, בשלוש ושלושים, להיפגש קבעתי עם עצמי בבית הקפה של התוהים בתהום רבה. על סדר היום נרשם כדלקמן: לשוחח על מה אחוש אם ובמידה….; האם עוד אכתוב למי ובכלל; כלום עם "גימל" אמשיך לפהק, לשעמם, לפרק, לנתח, להכאיב; היכן אני עומדת ביחס לנושא לנשוא ולמושא, העקיף התקיף המדובר והנעלם; ועוד בסדר היום נכתב: אם אני מתעבת – משמע אני מרגישה? אם אני רוצה – משמע קיימת ללא כלימה? אם אני בוחנת – הזה סימן לכמיהה? אני על רגליי – פירוש, לומדת את המצב?
ביום שלישי, בשלוש ושלושים, הלכתי למיטה מבלי להודיע לעצמי: המפגש התבטל, המשתתפים בתרדמה.
לבנה, כשהכל קרה ביום שלישי, זה פעמיים כואב. אבל במחשבה אחרת זה פעמיים כי טוב, מה רע בלנוח מכל המחשבות, אפילו בלי להודיע?.
המעגליות בכתיבה וההפתעה בסיום, אהבתי.
גם אני קובעת עם עצמי, אבל אני סתם מבריזה בלי סיבה, עד שאני נורא כועסת.
יופי של פרגמנט !
בטח שהלכת למיטה וטוב שעשית כך.
מי יכול להתמודד עם כל הבעיות הקיומיות ועוד במכה אחת.
מחר נתחיל
(אולי)
מחר, גיורא? איפה זה? תודה.
לוּ באת לבית הקפה של התוהים בתהום רבה, היית נפגשת איתי.
(נקבל "גימל" מיום ג').
ושאלה מצויינת היא זו: איפה אנחנו ביחס לנושא, לנשוא, למושא העקיף, התקיף?
את משרטטת במיומנות נפלאה את התהיה והתהום, ואני לוקח על עצמי את תפקיד המושא הישיר.
🙂
עומדת בגובה עיניך, מושא ישיר ובלתי נאלם.
מענין היה ללכת בשביל הזה שיצרת של התהיה, וטוב לו לאדם לקבוע לםעמים עם עצמו זמן תהיה שכזה!:)
יפה ,לבנה,יש לך שליטה ורטואוזית בשפה: משחקי לשון וצלילים(יום שלישי שלוש ושלושים) אני אוהבת את זה בכתיבתך . לפעמים הבריחה מחשבון נפש נוקב עם עצמך היא השינה, לפחות היא מזמינה את החלומות לא? כתוב יפה יפה הקטע- מעט ומרובה בו.
יום שלישי- פעמיים כי טוב
"התוהים בתהום רבה "- יפה, התהיה היא באמת סוג של תהום
תודה חנה שקראת, התהום, התהיה והתעיה הן משפחות מלים שאין להפרידן ממחזיקי כלי הכתיבה.
זמן תהיה רצוי שיהיה רשום בלו"ז הפנימי. תודה על ההתייחסות, חני.
אומר לך מה הרע, הרע הוא הקיר שמסובבים אליו את הפנים בעת שינה. אין יותר גימלים למנוסה, תודה תמי.
נכון, לוסי, כי כשאת קובעת עם עצמך, צריך לתת את מינימום הכבוד ולהגיע. בלי סליחה ובלי אבל.
גם בלי להגיע ממש לבית הקפה קיימת שיחה מלאת עניין , הפתעות והומור עם עצמך ואתנו
שבוע טוב מלא פגישות מעניינות
אולי ריקי, אבל הפסדתי קפוצ'ינו ועוגה. תודה.
לבנה, אם גימל אינו מתגמל, אולי כדאי לעבור לדָלת, ביום ד' בארבע וארבעים?
הכאב המשועשע דיבר אליי.
גימל או דלת, לא העיקר. הגשמה, זו התשובה. תודה, תלמה.
אהבתי. לפעמים גם טוב להבריז לעצמנו.
שלום מיכל, לא תאמיני, אבל היום הגעתי לפגישה. לא בשלוש ושלושים, אלא באיחור רב אבל עם מירב התועלת המפתיעה. תודה שקפצת לביקור.
וי, נחמד.