הבלוג של לבנה כותבת ומספרת

   המשך לשני פוסטים מקדימים      מאת: לבנה מושון  את רעיה פגשתי אחרי שנים  שבהן עבדה כספרנית, קרובה לעולם הספרים, כמו שחלמה. היא התארחה בביתי, בחיק משפחתי, ולאחר לכתה שלחתי לה מתנת שי לביתה לראש השנה, והוכתי בתדהמה.   את ראש השנה, גילתה ר", בילתה רעיה בבית חולים פסיכיאטרי. היא התמוטטה אחרי שקיבלה את המשלוח ממך. מה? מה פתאום? ...

      רעיה למדה חינוך וקרימינולוגיה באוניברסיטה, והצער לא עזב את פניה. היא הייתה כולה סוד. עישנה בשרשרת, בלעה ספרים, התמכרה למוסיקה כנסייתית, התעמקה בפילוסופיה של החיים אבל לא חיה.   באותו ביקור גם סיפרה, שאבא שלה הלך לעבודה, ובסוף היום נכנס בדלת למעלית שלא באה, והבור השחור בלע אותו ואותה גם יחד. האסון ריסק אותה. כשדיברה שמענו שתינו את צעקת התימהון ...

      מאת: לבנה מושון (מפאת אורכו של הטקסט, הוא יופיע בשלושה המשכים, ובשבועת צופים, הכל בו אמת לאמיתה)  אני הולכת בפרוזדור של בית חולים ומחפשת את גימל המושלם לצורך הכנת דיוקן. הוא ארוך, הפרוזדור, אינו נגמר והאור בו חיוור וחסר. משהו באוויר מכיל חומרים בלתי טבעיים.  גימל יוצא לקראתי, ולראשונה אני רואה שהוא אינו מושלם, אני מזהה אותו על ...

      מאת: לבנה מושון יש לה ציפורים בראש. לא קלישאה. אני יושבת בחדרי, שעת בוקר מוקדמת. צריך לכתוב (המאמנת האישית שלי הייתה אומרת אין צריך,  יש רצוי, כדאי, אפשר, שום דבר לא צריך,  ובוודאי לא מוכרח) אבל אני מקשיבה לציפורים.  הן ממלאות את כל השכונה שלי, מכל הסוגים.  כל פעם מגיעה אורחת חדשה, או קבוצה שלמה:  עורבנים, סיקסקים, ...

    מאת: לבנה מושון "חולשת דעת"    מצא את ההבדלים: קטע א" היא רכנה קדימה והניחה את שפתיה ברפרוף על הפה שעדיין היה חם וריחני מהקפוצ"ינו ושברי השוקולד הבלגי ולא הבינה מה עלה בדעתה. במחשבה הבאה משכה את גופה לאחור ממנו מפני שעיניו היו חרוזיות ופעורות ומוכות תדהמה. לפני שהסתובבה ללכת גמגמה כי התכוונה לברכת הדרך; מה אומרים החוקים ...

      מאת: לבנה מושון הנה בא יום רביעי בשבוע, הציפורים במעוף פרוע מגישות את מקורן המושחז, מנקבות חדרים אצלה, מצווחות דברי בלע, מסיתות את כלי הדם לשנאה לכיבוש להתרפסות להתפייסות להתפייטות; אלה ציפורי האש הנודדות שקוראות עצמן געגוע, יורקות זרעי ארס מעומק זפקן הקרוע, מנביטות אופלים זעירים בכל חלקה טובה, צובטות, נוקרות, רודפות, אינן מכניסות תחת כנפן, לעולם ...

      לבנה מושון אהובה יבוא אליה רק לאחר שאתה תכסה את גופה באלף נשיקות מרעידות,  לשונך תיטרף  לוהטת כעגבנייה בחמה; תצעק את תשוקתך, תחנוק את עגבותיה באצבעותיך השורטות, תקרע את שפתיה בשלל פניני ניאוף; שיערותיה הארוכות ילכו לאחור רחוק, יתלו בסבך מותניך החשוקות, ירחצו בטיפות החשק המחליקות מעורפה הכבוש בשיני תאוותך; כשתיסוג מאה פרסות מנפשה הארורה, מתמוגג ומלא מעצמך, ...

מאת: לבנה מושון ראה איש טוב, קילפת והסרת, הפשטת והשלת, והנה אני מרוטה עד היסוד, נטולת עור – יבבה האישה בפתח וניערה קוצים וסרפדים מדש עצביה החשופים ורקמותיה הפרושות למרחבים. כסותי נגזלה, כפור בשיניי, אימה בעורקיי, אמרה וחיכתה שייטול אותה קרוב לעורו, לחיק עצמותיו הדקות, שירכך ברוקו החמים את הצורב והשורף והבוער. והאיש בפתח התמהמה, עיניו המצועפות התמלאו רוך, לעזור כיצד ...

מאת: לבנה מושון                                       מוקדש למ", המטורפת מכולם                                                                              היא הולכת ברחובות, מחפשת את מותה. זה מדבר וזה בא, נושא הדבר מביא לה את הידוע משכבר. בקוצים ובכיבים ובסערה תלך בסמטאות נידחות, הן הבטיחה, לא תחזור בלעדיו, לא בכלל. היא רוצה להסתער על מעקה אבן חברונית, לנשוך בה עד זוב דם, לבעוט את קצות הציפורניים בשקערוריות קשיותה. להכאיב לה עד שתצעק, ...

      כי יש בבחור הזה את כל טוב הלב הספרותי וכשהוא משיב רוח ליוצר בענווה הוא מניח את לבו בשתי קעריות ידיו  ומגיש  כמו במעשה אהבה; שלוש שנים, אני חושבת, לא פגשתי אותו והוא רק משתבח עם הזמן, מה שהוא רואה מאצלו גם משה רבנו לא ראה מגובה ההר, ומשלו יש לו ניגון ושירת עשבים מופלאה…  עקבו אחריו.