הבלוג של לבנה כותבת ומספרת
מאת: לבנה מושון
"חולשת דעת"
"חולשת דעת"
מצא את ההבדלים:
קטע א"
היא רכנה קדימה והניחה את שפתיה ברפרוף על הפה שעדיין היה חם וריחני מהקפוצ"ינו ושברי השוקולד הבלגי ולא הבינה מה עלה בדעתה.
במחשבה הבאה משכה את גופה לאחור ממנו מפני שעיניו היו חרוזיות ופעורות ומוכות תדהמה.
לפני שהסתובבה ללכת גמגמה כי התכוונה לברכת הדרך; מה אומרים החוקים בעניין פרידה מפרקליט שסיים לדון בעניינה.
לפני שהסתובבה ללכת גמגמה כי התכוונה לברכת הדרך; מה אומרים החוקים בעניין פרידה מפרקליט שסיים לדון בעניינה.
פניו איבדו את צבעם והוא תפס בכף ידה ואמר "חכי."
ידיה הורמו בכניעה, מאוחר מדי, אולי לא הרגישה נכון, אולי הלכה רחוק עם תחושת החירות ובניגוד למה שעמד באוויר.
הוא משך בזרועה בהחלטיות ואמר בואי, והוביל אותה מעבר לשורת הברושים, בדרך לחנייה. מבלי שאמר מילה הסתובב וחפן את הראש שלה באצבעות רועדות ונישק את שמורות עיניה וידעה שכל העניין הזוי ולמעלה מהכוח לגבור על היצר הרע.
קטע ב"
הוא רכן קדימה ושאל אם אפשר לרגע, ונגע בשיער ראשה כאילו לטאטא מוך תלוי. ידיים שנשלחו לעברה הרתיעו אותה. כשבלמה להרחיקו, תפס ונשק לשתיים מאצבעותיה ועיניה נעשו חרוזיות ונוקבות מבט. הוא ביקש סליחה ופנה ללכת, רק ברכת פרידה ביקש לומר. אולי לא פירש נכון את מה שעמד באוויר, אולי הלך רחוק עם החירות שנפרשה ביניהם.
פניה איבדו את צבעם. איך היטשטש הגבול, הוא היה חתום על חוזה אימון אישי נוקשה.
כשפנתה ללכת שאל במבוכה כמה צורם המעשה. יחד שניהם הלכו בשתיקה מעבר לשורת הברושים לכיוון החנייה.
לפתע הסתובבה אליו וחפנה את ראשו באצבעות רועדות והתחילה מתייפחת בתוך פניו ומנשקת את שמורות עיניו ולוהטת את צערה בתוך מפתח חולצתו ולא יודעת היכן להניח את נפשה המרוגשת והוא אסף אותה לחיקו ואמר לה, אני פה ומותר לנו הכל.
נשים זקוקות לגיבור וגברים מתנפלים על התפקיד .
זה קלאסי .
מה יקרה להם עוד עשרים שנה ?הוא עדין יראה לה כזה גיבור?
תיאור יפה של מצב .
ניסיתי להראות טישטוש גבולות ואיך אפשר ליפול בקלות על הגבול, ולא מעשה גבורה.
כן אבל זה בגלל פנטזית הגיבור ששני הצדדים מפתחים בחשאי.
פנטזיית התלות, לא בטוח "הגיבור", חולשה של המין האנושי.
בעיני שני הקטעים למרות השינוי בזוית הספור,בלי לחשוב חולשה של מי וגבולות של מה, מבלי לקחת את הכיוון של הדמות הגברית או הנשית, ארוטיים מאוד, תענוג לקרוא
ארוטיקה היא חולשה, אבל לא מדעת. תודה חני.
חושני. ומהחיים.
תודה איציק. שאלת הגות: אם זה מהחיים, זה לגיטימי?
יוּ כמה שהראשון יותר מדליק אותי — למרות ששני הקטעים היפים כתובים באותה רמה, והשני מצויין —
הדמויות עניינו אותי יותר בראשון, והוא באמת היה בעיני יותר "מדליק" מילה שאני מתכוונת בה גם להתפסוּת לסיפור וגם להכבּשוּת בחושניות או בארוטיקה.
מעניין!
מעניין, יעל, האם זו הזווית הנשית? תודה על מילותייך.
זאת הזווית הנשית שלי.
אני חושבת שסיפור 2 סופר הרבה יותר פעמים מסיפור 1.
זה הסיפור שמושך אותי אישית.
יופי של רעיון, הפוסט הזה. וגם הביצוע!