הבלוג של לבנה כותבת ומספרת
כי יש בבחור הזה את כל טוב הלב
הספרותי
וכשהוא משיב רוח ליוצר בענווה
הוא מניח את לבו בשתי קעריות ידיו
ומגיש
כמו במעשה אהבה;
שלוש שנים, אני חושבת, לא פגשתי אותו
והוא רק משתבח עם הזמן,
מה שהוא רואה מאצלו
גם משה רבנו לא ראה מגובה ההר,
ומשלו יש לו ניגון ושירת עשבים מופלאה…
עקבו אחריו.
גם אני. ולא פגשתי אותו מעולם. היטבת לכתוב אם כי גם מחמאות יכולות להביך. אני סומכת עליך שחר מריו שתמצא את המילים המאזנות . מסכימה עם לבנה ועוקבת . משהו בכתיבה ובערכי אנוש נקלט אצלי מעורר תקווה ועניין.
גם אני. ולא פגשתי אותו מעולם. היטבת לכתוב אם כי גם מחמאות יכולות להביך. אני סומכת עליך שחר מריו שתמצא את המילים המאזנות . מסכימה עם לבנה ועוקבת . משהו בכתיבה ובערכי אנוש נקלט אצלי מעורר תקווה ועניין.
טוב שיש מי שרואה איתי עין בעין ושמה לב, כתבתי את זה בעקבות תגובה עדינה ןמקיפה שלו למישהו בבלוג כלשהי.
לבנה, ממש כך! שחר-מריו רגיש ומעמיק בתגובותיו, תעוג לקרוא אותו כמו את הפירגון שלך (המעט מביך- בשבילו, אולי..)
לבנה, מחווה יפה לשחר- מריו . באמת, ראוי!!
כל הכבוד לך , לבנה.
שושנה
תודה, שושנה.
תודה, אני מקווה שיקבל את זה באומץ.
לבנה זה ענק מה שעשית ככה לפרגן… על הדרך… מקסים.
הייתי מציעה להתחיל טורים כאלה למרות שזה עלול ליצור מקובלים ולא.
בכל אופן זה מהלב שלך, ומדבק ליראות את הפירגון.
גם אני מחבבת אותו
להתראות טובה
כן, ברח לי. רק שלא יהיה גל של טורים כאלה. תודה טובה.
ואני שמחה ומודה לך שהמלצת לי עליו.
יעל, הוא לא יודע על זה, נכון?
יודע גם יודע. דברים טובים אני תמיד מספרת.
שחר מריו, אל תסמיק.
וכותב טוב! שילוב נדיר.
משורר בכל רמ"ח אבריו.
איזה אומץ יש לך להעלות את זה בבלוג?
(כחכוח בגרון)טוב, אז יש לי שלושה דברים להגיד:
1. לבנה, תודה (אני אתחשבן איתך במייל פרטי)
🙂
2. לכל המגיבים, תודה על מפגן האמון.
3. לכל מי שלא הגיב. זה נרשם. ויטופל.
🙂
"הוא משיב רוח ליוצר בענווה
מניח את לבו בשתי קעריות ידיו
ומגיש"
לבנה איזו שירה מרגשת, והוא ראוי לה המריו מתוק הזה, וגם את, ולו רק בזכות הפירגון, וטוב שיש בעולם מינים כאלו.
אורה"לה, עכשיו אני מסמיקה.
אם את מסמיקה לבנה, צאי וחישבי על שחר מריו שאף שהוא אינו לבנבן רואים לו את האודם.
סחתיין עלייך לבנה, וסחתיין עליך שחר-מריו! 🙂
נכון. נכון. נכון.
איזה כיף לראות פרגון מלבב.
צודקת בכל מילה.
אאוו, תודה לכל המתאחדים והמסכימים, ושנדע לברך על הטוב.
למריו,
גם אני, גם אני ,גם אני(רשום לפניך גם אותי).
:0)
ואם שאלת "גם אני" מה?
אז אענה: נהנית לקרוא את שאתה כותב ,ואת דרך ההתכתבות המפרגנת שלך עם המגיבים.
גם אני!
העניין הוא ששחר-מריו מתייחס בכובד ראש לטקסט ובהרבה כבוד, ויש לו סבלנות ללקט בפיצנטה את הטוב; לא לא עניין של פרגון, זו שליחות של רצון טוב.
איך זה שאינכם נכנסים לבלוג של רונית מטלון?
סופרת מופלאה לדעתי!
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=4880&blogID=209
נכנסים לרונית מטלון, אולי לא מזדהים. זה גם עניין הדדי, לא?