הבלוג של לבנה כותבת ומספרת
מאת: לבנה מושון
כל נכסיך –
נפש דקה, כותנת בוהקת, נעלי בד וצלוחית שוקולד;
כשפניה אליך תסיט לשנייה, דע שהיא מחשבת את
געגועיה, סודותיה, חטאיה, פרודות נפשה.
קרא לה מפרת צו, קרא לה מרסקת כלל, תלוית רגש,
נאחזת בקש, חסרת בינה.
קרא לה חולשת רגליים אבודה;
קרא לה חולשת רגליים אבודה;
שתימק לאיטה.
לה טובה מיתה ולך – הליכתך.
לבנה, זה יפה בפרט: בשפתו ודימויו, אבל אני מודה שלא הבנתי את הכלל.
לאיציק, כלל שהתקיים בין דוברי הטקסט.
הליכתך ממנה? או הליכה כמטאפורה לחיים.
הליכתו ממנה, כמובן.
מאוד יפה איך את נוגעת בפעלים של המילים, קראתי כמה פעמים, את מצליחה לשחק עם ההטיות של המילים בצורה מאוד מעניינת
להתראות טובה
אני מקווה שהבנתי את כונתך, תודה טובה.
אני לוקחת איתי את המשפט הזה:
כל נכסיך –
נפש דקה, כותנת בוהקת, נעלי בד וצלוחית שוקולד;
קסום. מזדהה.
בודדת לי תמונה צלולה שלא הבחנתי בדיוק שלה קודם. תודה.