הבלוג של לבנה
  • לבנה מושון

    ילידת תל אביב, בוגרת לימודי חינוך וגיאוגרפיה, עיתונאית, הוציאה לאור 41 ספרים לילדים ולנוער ושני רומנים, מספרת סיפורים. כותבת ביוגרפיות. נשואה ואמא. "בילדותי נחטפתי וגודלתי על ידי צוענים," סיפר משורר ידוע שהשתיה סיממה את חושיו. לא נחטפתי, לא אומצתי ולא גודלתי על ידי צוענים. כשנולדתי בין סתיו לחורף, בעיצומן של שנות הצנע, ביקש לקנות אותי זוג ניצולי שואה, ששוטט בין מיטות מחלקת היולדות, וגורש בצעקות; הבנתי שאני שווה משהו.  מאז לידתי אני רק מחכה לחורף שיבוא. רטוב, מלא גשם, כמה שיותר גשם; כי בגשם אני שמחה, יוצרת, הופכת עולם; ככל שאותו עולם הולך ונעשה  שחון, היובש והכמישה מצמקים אותי מבפנים. אין גרוע כמו קיץ מהביל למוח שמבקש לייצר. התחלתי את כתיבתי בעיתונות, ועברתי לספרות, את הראשונה אני סורגת בהנאה והשנייה - חוצבת בקרדום, וכך חולפים חיי, בין השורות, בין ילדיי, בין ילדי בית הספר שלהם אני מספרת את מילותיי.  

התקרה הסדוקה והידעונית הירוקה

   מאת: לבנה מושון   למה נסדקת התקרה בביתה של רנייה? פרק נוסף בסיפור "אחות יפה", מאת לבנה מושון. בהתחלה היה מציץ בה מבעד לחלון המקלחת כשהוא עומד בחצר וידיו תלויות על הסורגים והיא בפנים עירומה וצורחת לו שיסתלק. ראשל משכה אותו משם פעמים אחדות, גם וילון כהה תפרה. המרד החשאי של אמה בבנצה לא החזיק מעמד הרבה זמן. היא יצאה כל יום ...

קרא עוד »

מה מחפשת ריינה בגשם?

  מאת: לבנה מושון ריינה עומדת בגשם לבדה. לילה, מקום נטוש. מה היא מחפשת?  פרק נוסף בסיפור "אחות יפה". היא עמדה לבדה רטובה על השביל. שלוש שנים, ארבע פעמים בשבוע, מחכה בחולות לכל דורש. קופסה ריקה הולכת, החריץ שלה פתוח לכל. לכאורה, היא יכולה להסתלק מתי שמתחשק לה, אבל עד לאחרונה לא היה בה את הכוח. בעשרת הימים האחרונים לא באה ...

קרא עוד »

אחות יפה – סיפור בהמשכים

  "שלחו נא את זאת מעלי החוצה ונעול הדלת מאחוריה" ( שמואל ב יג', יז)   מאת: לבנה מושון   תחילה פתחה את התריסים והחלונות, שיתאוורר היטב הבית מחלקיקי הזוהמה. שתים עשרה שנים שוטט בשר הפיגולים שלו סביבה, עתה צריך שיתנקו הקירות, הוילונות, הרהיטים, שהכל יתנער מהרשעות שלו. שלא תישאר במאפרה שארית צחנה מהסיגריה האחרונה שעישן בסלסולים עצבניים ובשאיפות עמוקות וגדולות, ...

קרא עוד »

איך זה לחיות עם אצבע חסרה?

      יש ששואלים מה עושות האיילות בלילות. אני שאלתי: מה הייתי עושה אילו הייתה חסרה לי אצבע?  זו מחשבה שהטרידה אותי לאחרונה. ויש שעות, או אפילו ימים, שממש חוויתי את  העדר האצבע והתפלאתי שאני עדיין בחיים. מקלידה בפחות אצבע והכתיבה נפגמת; אבל מורחת לק – וזה חסכוני; כשצריך להוציא משהו מהעין, ממש לא נוח. כל זה בדמיוני. מנין הרעיון האווילי הזה?  בשבועות האחרונים אני עסוקה בכתיבת ספר ילדים. אחת הדמויות בספר ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ללבנה מושון