קראתי ראיתי
  • דן לחמן

    הייתי שותף לעריכת המגזינים של אגודת הלהט"בים.   עבדתי עם עמוס גוטמן על התסריטים לסרטיו הקצרים "מקום  בטוח" ו - " נגוע" הקצר (שאינו דומה לנגוע הארוך). ב"מקום בטוח" הופעתי לרגע. עבדתי עם רון אסולין על תסריט הסרט "צל אחר". פעילותי החברתית האחרונה, מחוץ למסגרת האגודה, הייתה הקמת "מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית".   אני סוקר תרבות. אני כותב גם פרוזה משלי. אינני רואה את עצמי כמבקר, לא מנתח, לא מסביר. רק עוזר לתת טעימה של ספר, הצגה או מה שאני כותב עליו.

אור

  הוא רצה שאצייר כבשה  הוא האמין שהוא נסיך  ואפילו די גדול.  אני רציתי לנגן  שאחרים יציירו כבשים.  אור  אני רוצה לנגן אור  באיזה כלי מנגנים אור  כבד האור שלך אמר וחיפש מתג.  פנס מצא במקום אחר.  ואני ניגנתי אור שהיה ערפל אפור.  פסנתר מנגן אור?  אולי פורטים אותו על מיתר.  ואולי במלים  מה מלות האור.  בשביל לשמוע אור צריך ...

קרא עוד »

חוה. (הייתה מלחמה פרק ז.)

 הדלת נסגרה מאחריה בעדינות, בשקט. קפיץ הדלת דחף אותה בביטחון ובכוח. היא נעצרה לרגע. ידה על הידית שלא היה לה צורך להשתמש בה. ירדה את שלושת המדרגות שלפניה. נעצרה שוב, עדיין בתוך חדר המדרגות. הרחוב מלפניה היה חם ולח, בחדר המדרגות הייתה אפלולית כלשהי. צללים רכים, ארוכים, קרירים.  היא עמדה, ידה אוחזת במעקה המדרגות. אישה מהוהה, דהויה. היא הרגישה מנומנמת, ...

קרא עוד »

תקופת הפירות

זהו? כבר?  אתה הולך?  משאיר אותי מאחור?  כשאתה עובר נפנף יד סמן שלא שכחת מה שהיה.  הרי נשאר בך משקע.  אני לא חושב עליך,  בקושי זוכר.  אך אם תעבור,  אם תנפנף  דפיקת לב.  לא, דמעה לא נשימה אחת פחות.  מיץ החיים נזל לנו על שפתיים.  אכלנו בכל פה.  חמדנו.  כל פרי  יין נזל על גופנו עד שתם הבקבוק.  אני יבש ...

קרא עוד »

סינגל מן

    כדי להתחיל לדבר על הסרט סינגל מן צריך להגיד כמה דברים על היוצר שלו. טום פורד שכתב וביים היה עד לא מעבר אחד ממעצבי האופנה היותר מפורסמים ומשפיעים. הוא פרש מניהול בית " גוצ'י" והחליט לשנות כיוון. קשה להגיד שצפו לו גדולות בקולנוע. מכיוון שלא קראתי את הספר אני פטור מהשוואת העיבוד. ולראות את הסרט כמו שהוא. פורד ...

קרא עוד »

הייתה מלחמה פרק ו'

אני מרבה לשכב בזמן האחרון. פשוט, לשכב בחדרי, על המטה. החדר חשוך בדרך כלל. אני מגיף את התריסים. מתחמק מחוה. אני סוגר הכל, כל חרך ממנו יכול להגיע אור.  ועדיין, החדר גדול מדי. אני רואה את קצותיו. ממדיו גדלו בעת האחרונה. הוא נראה לי כל כך גדול. תמיד זכרתי אותו קטן, קטן כמו מאורה. הייתי רוצה עכשיו בחדר קטן קטן. מאורה ...

קרא עוד »

הדרך קורמאק מקארתי

לא קראתי את הספר כשרק יצא לאור. שיבחו אותו לאין סוף. חברים אחדים הזהירו אותי מפני הדיכאוניות שבו. החלטתי לחכות קצת. אבל עכשיו כשהוא מועמד להיות ספר השנה או ספר העשור, או כל בחירה שכזו החלטתי לחזור בי ולקרוא אותו.  אבא ובן הולכים לבדם בעולם אפוקליפטי. הולכים על כביש בין מדינתי בעולם שהמדינות נמחקו ממנו. הנוף נמחק. הצבעים נעלמו הכל ...

קרא עוד »

חול

חול  החול אינו יודע שהוא חול.  הוא אינו מכיר אותנו  שקוראים לו חול.  הוא איננו חושב שהוא צביר כוכבים.  גם אנחנו לא יודעים מי דורך עלינו  כמו שאנו דורכים על החול.  חול  גרגרים גרגרים.  כל כך קטנים עד שלא נחשבים כל אחד לעצמו.  כמונו צבירי אדם  דרוסים ולא יודעים על ידי מי.  ואולי מה.  חול הוא בית.  לחיים בתוכו ולמתים ...

קרא עוד »

הייתה מלחמה פרק ה

 עלינו למקום הכינוס להשלים ציוד. הגדוד חנה אז בסיני, בחולות. מתוח. מחכה לאות תזוזה שכל אחד מאמין שעלול להינתן בכל רגע. כל דחייה , כל שעה שעברה הגדילה את המתח.  משה, תימני קטן, צמוק שובב ופטפטן. כל הדרך נהג במכונית הכבדה פטפט וצחקק. היה חם והמכונה התנהלה לאיטה, כבדה וחמה. הנהנתי ראשי בהסכמה לכל פטפוטיו. לא באמת הקשבתי. לא עניתי. ...

קרא עוד »

חיבוק

חיבוק  חבק אותי  חבק עד שאמס  חבק עד שיבשו הדמעות עד שהגוף יחזור אל עצמו והשרירים יימתחו מחדש.  חבק עד שאאמין שאתה כאן  חבק כאילו אתה יודע שאינך מתכוון ללכת  חבק כאילו תחזור  ואני יודע שלא.  חבק חיבוק אחרון כאילו זה היה הראשון  שהחמימות הישנה תחזור שהצינה שלך תישכח.  אתה זוכר איך מחבקים?  פורשים ידיים ועוטפים בהם את זה שמולך. ...

קרא עוד »

מאוחר מדי צבי ינאי

ספרו החדש של צבי ינאי הוא מאין המשך ומתכתב עם ספרו הקודם "שלך סנדרו". אך למען האמת גם מי שלא קרא את הקודם יכול להיכנס בקלות לעולם הספר החדש כי כל מה שצריך הסבר או חיבור לעבר נמצא בספר ומסביר את עצמו.  צבי ינאי הוא איש חשוב ומרתק. שמו התפרסם בימים שהיה עורך כתב העת "מחשבות" שיצא בחסות חברת IBM ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לדן לחמן