קראתי ראיתי סוקר תרבות

יום אחד בחנות תקליטים שמעתי מישהו קורא, עמוס, ומראה לנער, שכבר לא היה נער, ונראה כאילו שימש דוגמן לציורים של הנסיך הקטן, איזה תקליט ואומר שזאת מוסיקה שתתאים לסרט הבא שלו.  זיהיתי מהתמונות בעיתון שזה העמוס. וריחפתי מסביבו ולא ידעתי מה להגיד לו.  שלא כהרגלי התביישתי, וחשבתי, מה אני אתנפל עליו כשהוא לא לבד, ובטח כולם מתנפלים עליו. בסוף נפגש ...

תורתו של פרויד פרצה לעולם לפני כמאה שנים. הפסיכולוגיה על כל התפתחויותיה היו תולדה של תורתו. בין אם קיבלו אותה תלמידיו שינו אותה או התנגדו לה, כולם התייחסו לפרויד.  לאקאן חזר לפרויד. פירש שינה והרחיב את הפסיכולוגיה. משלב מסוים הייתה תחושה שהפסיכולוגיה תהייה תשובה לכל השאלות.  בני אדם יבינו את עצמם לעומק. הדת במשמעה הישן תידחק ואולי תיעלם.  הפסיכולוגיה עצמה ...

שבת אחת, אולי בגלל האהבה, אולי בגלל האכזבה, סיפרתי להורי שאני עם גברים, בישלתי לי בראש את השיחה כמה פעמים, כתבי לי תסריט אחד, אחר כך אחר, אבל כשזה קרה זה קרה אחרת ממה שתכננתי. קודם כל הייתי צריך לדאוג שקובי, אחי הקטן לא יהיה בבית, וכשתפסתי את שניהם יחד התחלתי לדבר כאילו אני הולך להתוודות על פשע.  לא ידעתי ...

כבר בעמוד הראשון הייתה לי הרגשה שאני קורא ספר יוצא דופן. נימת הכתיבה היא מלנכולית מצד אחד, ומצד שני לא ברור עד כמה כוונותיו של פלטונוב רצינית או שזו פרודיה מוסווה.  הלכתי לאחרית הדבר שכתב פטר קריקסונוב שתירגם את הספר, לראות מה יש לו להגיד. על פלטונוב ועל הספר.  פלטונוב הוא ללא ספק אחד מגדולי סופריה של רוסיה במאה העשרים, ...

לא צריך יותר לערוך הכרות לקהל הקוראים עם סייד קשוע. שני ספריו הקודמים "ערבים רוקדים" ו "ויהי בוקר" היו רבי מכר. קוראי עיתון הארץ מכירים את הטור השבועי שלו במוסף וצופי טלוויזיה את הסדרה עבודה ערבית. מי שקרא את ספריו הקודמים מגיע לספר החדש עם ציפיות גדולות.  כשקראתי את ויהי בוקר שלו, שעסק בצורה בדיונית בהחזרת המשולש לפלסטינים. הספר היה ...

מכיוון שהייתי בניו יורק איזה זמן  לא סיימתי להעלות את הסיפור.  מקווה שמי שקרא יתחבר מחדש ****************************************************************** בבית התחילו לנדנד לי, מה יהיה אתי, מה אני הולך לעשות עם עצמי, כאלה, הייתי כל כך עסוק בעצמי בימים ההם.,  האידס נדחק שוב לשולי המחשבה, חשוב יותר היה להבין מה זה אומר להיות הומו, איזה מין אדם זה עושה אותי.  אני יודע ...

                   אני אהבה במאי: לוקה גאודאנינו  הסרט הזה בדרכו השונה הוא אחד הסרטים המרשימים שראיתי לאחרונה.  בדרך כלל ביקורת מתחילה בסיפור הסרט, אך כאן הסיפור תופס מקום משני בלבד.  סרט הנמשך כ 140 דקות ורק ב20 האחרונות מתבשלת לה איזו עלילה, שגם היא לא נורא מעניינת ולא מחדשת.  אישה נשואה מבוגרת מתאהבת בצעיר. מה כבר אפשר לחדש.  הסרט מתרחש בבית ...

ישנם ספרים שמפגש מחודש אתם עשוי להאיץ את דפיקות הלב. לעתים משמחה לעתים משאלה האם היום עשרים שנה אחרי הפעם הראשונה שקראתי אותו אתרגש כמו בפעם הראשונה. האם הוא מחזיק מעמד.  אני חושב שהספר "חרדתו של המלך סלומון" יצא לאור ב1979 או 1980. כמה מידידי באותם ימים הלכו אתו לכל מקום. הם התרגשו התרגשות כפולה ואחרת מקוראים אחרים שאהבו את ...

מחפשים  כולם מסביבי מחפשים  למה  הם  מה הם  מי הם  את עצמם הם מחפשים.  הם קוראים לזה משמעות.  אני לא.  לא מחפש.  נדמה כאילו יש לי הכל.  בעיקר תשובה לא במלים.  בתחושה של אני עם עצמי.  אני מחפש את הריקנות  את הבדידות  את הסיבה למסע החיפוש.  מה לא בסדר אתי  אולי זה מה שאני צריך לחפש  לא מבין במשמעות  לא מכיר ...

אנה איננה סופרת. אנה הוא פסבדונים של אישה העוסקת בשירותי מין. זונה. אישה עובדת.  אין מה לחפש בספר כתיבה ספרותית אך ככתיבה "מתוך העבודה" זהו מסמך חסר תקדים.  אנה היא במקרה עובדת חופשייה, מבחירתה, ובלי סרסור. לא מהסוג הנמוך ביותר. לא הביאו אותה במרמה לארץ, לא מכרו לא קנו אותה. היא חיפשה את העבודה.  הספר כתוב כיומן המתחיל ב 17 ...