בננות - בלוגים / / וסלחו לי באמת
אמירה הס
  • אמירה הס

    האמת שהביוגרפיה שלי זה לא מה שהביוגרפיה שלי אומרת.  יש ביוגרפיה נשמתית שהיא בעבורה מיצגת את חיי. אבל: עליתי ארצה מבגדד ב-1951 עם הורי ואחי הצעיר ראובן. סיימתי בי"ס סליגסברג במגמה הלבורנטית.  צבא. נשואין. גרושים. שתי בנות 3 נכדים.  קורסים רבים ושונים ביניהם שנה או שנתיים באוניברסיטה למדתי ערבית. הופעתי בכמה הצגות בתאטרון הקהילתי בקיראון ובתאטרון החאן במונולוגים ודיאלוגים. בקיר און הייתי האמא של ורדהלה של חנוך לוין. ובחאן בלונש מחשמלית ושמה תשוקה ואחת המשוגעות משאיו.  מאוד אוהבת לשחק בתפקידי משוגעת. בילדותי הייתי בפינת הילד אצל נעמי צורי ואסתר סופר. ושרנו "דוד ירח בשמים לא עצם את העינים. כל הלילה לא ישן במקטרת מעשן.  אולי בגלל זה אחר כך יצא לי הספר וירח נוטף שגעון.  מי יודע? היו לי שתי תערוכות ציור. אחת בגלריה עמליה ארבל ואחת בירושלים בגלריה אנתיאה. היו שבחים על יצירתי בעכבר העיר.   האמת שאני מרגישה מפוספסת.  נגיעות על קצה המזלג בכמה שטחים ולא מצאתי למה אני בדיוק מתאימה או למה אני שואפת.  בזבוז שלם של חיים בלי עבודה של ממש ובלי משכורות. אף כי תקופה די ארוכה עבדתי בלשכת העתונות הממשלתית ולפני כן לפני נשואי הראשונים על חוזה של משרד החוץ במחלקה לשתוף בינלאומי.  מאז שכחתי מה זאת עבודה כי השירה גרפה אותי מהמציאות והלאה. הוצאתי 6 ספרי שירה. באקראי אספתי מאלפי שירי קבוצות שירים ופרסמתי. אני אדם מפוזר שלא יודע איך לנהוג במציאות הממשית. ואיך לכוונן עצמי שאובן בנהירות רבה יותר.  השירים שורפים אותי. לא מרפים ממני.  לפעמים קשה לי לעמוד במעמסה. לפעמים כמעט בקריסה נפשית. לפעמים בקריסות פיזיות.   עולמי צר צר מאוד אף כי פעם היה מאד רחב ושאף לדעת.   עם הזמן אני הולכת ומצטמצמת בתוך עצמי.  זה הגיל כנראה. וזה מציק.  הולכת ונעלמת אל תוך עצמי.  אני מרגישה שאני מפסידה את יפיים וחכמתם של האנשים.

וסלחו לי באמת

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4


/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-qformat:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt;
mso-para-margin-top:0in;
mso-para-margin-right:0in;
mso-para-margin-bottom:10.0pt;
mso-para-margin-left:0in;
line-height:115%;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-fareast-font-family:"Times New Roman";
mso-fareast-theme-font:minor-fareast;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;}

וסלחו לי שאני בורחת

סלחו לי באמת ובתמים אבקש סליחה שאיני עונה לטלפונים

שאינני קיימת רק מתקיימת

סלחו לי שהפכתי את קערתי על פיה ורואים לי עכוזים

זה לא הר שולחן

גם לא הריתי מי יודע מה.

 

בהריון המתמיד הזה של האין

אני מעלה בשר

יש יחשבו כוסית (מילה מגעילה)

יש יחשבו סתם מתמלאת אוכל שלא לצורך

סתם בולסת.

 

גם בטלוויזיה יביאו תכניות מזון

ואני משמינה מההצצה

רואה כבדים

צרובים, ורוטב

ונזכרת בעסיס החיים שבחוץ

 

ב.  גם אתם קרובים שלי סלחו לי שאני מסננת מהטלפון

דווקא מספרים שלכם , שהרי מעולם לא הייתי מספר  בעבורכם

רק ספרתם ימי לכתי אחריכם בחרוף נפש

וחיה אכלתני

 

 אני  המשתגעת מדמה עיניכם חודרות בי

מנקבות  בי הבלי ניכר

אתם אחי שינקנו מאותן השדיים

מה? מה אחי

מדוע כמו מסיכה.

הלילה יורד.  האשה המשתגעת שתמיד היתה משוגעת על פסיכיאטרים וזלזלה בהבנתם, עושה לעצמה בדק בית. 

הסדקים שבתוכה, כי ארץ אכלה תושבים , מתישבים מיושבים בדעתם. ארץ היגרה אנשים מתוך עצמם.  ארץ דממה כל השנים דם מדיני.  מדממת הארץ כל הזמן ואין לה מים בכנרת.  ובתיכון שלה  מזרח יוקד. 

 

אני המשתגעת זורחת מוות אנושי

ולא נשיתי ולא נשו בי וכאשה לא התאוששתי

מהצורך להתגבר

אפשר יתחמקו ממני המבקשים רקודים

 

32 תגובות

  1. אמירה, אמירה, צאי החוצה. עסיס החיים הוא המזון הראוי למלכה כמוך.
    מה פתאום יתחמקו? תתחמקי את אם את רוצה. אני עוד עלול להזמין אותך לריקוד 🙂

  2. אמירה, אני לא יודעת למה אבל המונולוג שלך הזכיר לי את ירמה של לורקה. אני לא הרה – רק מעלה בשר.. אפשר יתחמקו ממני המבקשים ריקודים… גם ממני. רוצה לרקוד איתי?

  3. נגע לליבי. הזדהות כנראה.

  4. שולמית אפפל

    אמירה, אני אוהבת אותך מתעוררת ומעוררת!

  5. הי אמירה, רוצה להגיד לך משהו חשוב ויודעת שלא מקומי הוא אז בחפצך תמחקי, בחפצך תקראי. אני מכירה רק מעט את המקום הזה שאת כותבת ממנו. אוהבת חברים אני ומתפשרת מאוד במי שהם ומה שהם מכיוון שלמדתי לעשות זאת ונתקעתי עם זה. היו רגעים שבהם עמדתי לזרוק את כולם לעזאזל. ויודעת מה קרה? התחלתי לכתוב ויצאו לי שירים נפלאים והתנדנדתי. התנדנדתי בין הכתיבה לבין השפיות. ועכשיו כשאת מרגישה כמו שאת כותבת את יוצאת מהלב וחודרת ישר ללב. אבל כאן עולה השאלה האם זה שווה? אני החלטתי שלא ולכן אני לא ממש כותבת היום בעוצמות של כלום. וחלילה לא אומרת שכך הדבר אצלך, אלא שחושבת שברגע שיוצא ממצב שקוע משהו טוב כמו שירים, עלולים להתמכר או לפחות לצאת ממנו הרבה יותר לאט. ואת בתמונתך אישה זוהרת וחייכנית, ולפעמים שמחת חיים עדיפה על יצירה.
    מתה להזמין אותך לרקוד, אין כמו ריקוד כג"ק המניף מכוניות אולם לצערי החלטתי להיות כאן בבלוגיה אוויר שמגיב, ולכן אם תרצי אזמין אותך לפתוח שבוע שירי חיוך, ואחרי כל שיר שמחה וצחוק שתפתחי אצטרף אלייך באחד משלי.
    חיבוק וירטואלי, ומקווה שלא תסנני גם את הבלוג.
    בחיבה, סיגל.

    • איזה רעיון אדיר סיגל שבוע החיוך או שבוע השמחה והשמחה כוללת הכל ,וכמה קשה להיות בה

    • סיגל
      איזה נשמות יש בבלוג כולל כמובן אותך
      אנשים טובים במשך הדרך אנשים טובים מאד
      מקובל עלי שירי חיוך
      לחיים

  6. אמירה גם אני מזדהה וכמה אמיתי "בהריון המתמיד הזה של האין"

  7. אהוד פדרמן

    אמירה, אני קורא את מה שכתבת בסערת נפש וחושב מה יעזרו לך סליחותינו אם לא תסלחי לעצמך על היותך מה שאת, תשלימי עם העובדה שבכולנו יש סדקים ויש מי שרוקדים בכיסאות גלגלים

    • אהוד
      תמיד הערכתי אותם
      ובאמת חשוב לזכור את זה
      אבל אל דאגה אחרי הסדקים יש פעמים יבשת אז זה בסדר

  8. יעל ישראל

    אהובתי, אני מה-זה מזדהה. כתבת מגרוני הניחר או מה?

    ובחלק א" אני בכלל מאוהבת. "סלחו לי שהפכתי את קערתי על פיה ורואים לי עכוזים." אוי ממזרת מילים שכמוך.

  9. מה "חיה רעה אכלתני"?
    את חיה, אמירה. אוכלת את כולם.

    ואיפה רואים לך עכוזים?
    🙂

  10. אני סוף-סוף מצאתי את "וירח נוטף שיגעון" שגנבו ממני לפני שנים. משומש, איזה כיף, עוד ידיים אהבו אותו. וקראתי בלי אוויר מיד, בשמש שמחוץ לחנות, והתגעגעתי אלייך כמו לעצמי. ועכשיו אמרתי נראה מה היום, ובאתי, והירח שלך עודו נוטף שיגעון. באמאשלי שאני לא מחרטטת קלישאות. זה שיר משוגע כמו שאפשר לייחל לשיגעון בשירה, שהוא עושה מסביבו אדים של שפיות נוקבת, נוכחת, משמע שגעונית. הכאב שלך נקב לי את הלב, אבל לא רצע אותו, אלא שיחרר אותו לעכל את השיר שלך כאילו רק לי נכתב. ולמה כאילו. רק לי הוא נכתב.

    • רחל פרץ יקרה שלי
      רגשת אותי תודה על דבריך צריך להקדיש לך שיר אהבה יפתי

  11. mexican rx online
    http://cmqpharma.com/# buying from online mexican pharmacy
    mexican border pharmacies shipping to usa

  12. https://foruspharma.com/# best online pharmacies in mexico

  13. medication from mexico pharmacy mexico pharmacies prescription drugs medicine in mexico pharmacies

  14. http://foruspharma.com/# mexico pharmacies prescription drugs

  15. canadian world pharmacy pet meds without vet prescription canada buying from canadian pharmacies

  16. where can i buy cipro online: ciprofloxacin 500mg buy online – where can i buy cipro online

  17. where buy generic clomid prices: buy cheap clomid without prescription – cost of clomid pill

  18. paxlovid generic: Paxlovid over the counter – paxlovid india

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאמירה הס