קראתי ראיתי סוקר תרבות

היום מתה אימא, ואולי אתמול. קיבלתי מברק מהבית האבות….. זו השורה הפותחת לרומן "הזר" של אלבר קאמי. אחד הרומנים המפורסמים ביותר של המאה העשרים לכן ספר אחר המתחיל במשפט "אימא טבעה בלילה של ה23 במאי.." הודעה שהתקבלה בטלפון מיד מעלה זיכרון של הזר ומכאן כנראה חיפוש אחרי קשרים נוספים.  אלנה פרנטה עצמה היא תעלומת "זרות" איש איננו יודע מי היא. ...

יש להם בעיר הזו, במקום הקטן הזה, ארבע כרכרות שחורות ללוויות. אני מכיר אותן. את כולן. אחת מהן מפוארת, מכוסה פרוכת וגדילים, היא מיועדת למיוחסים. שלושת האחרות פשוטות יותר, בלי סימני זיהוי מיוחדים, ובכל זאת אני מבדיל ביניהן היטב.  אני לא זוכר שראיתי אותן בימים הראשונים שלנו כאן. אולי לא שמתי לב. הייתי עסוק מדי בשקט ובטוב שירד עלינו. מצאתי ...

  כשהלך לא השאיר מכתב. השאיר רק פתק, כתב. אני רוצה, חפץ, צריך. פתק, כתב יד. ניר תלוש. זיכרון מרעיד, כואב חלוש. השארתי פתק כתב. גם אני רוצה, חפץ. רק שהוא לא ראה. כבר לא היה. לא קרא. יהיה לך טוב, אני אתי. לי, יהיה לי. כולי שלי. אני לבדי.  

על הניר, כשקוראים את רעיון המחזה הוא נשמע מבטיח לעניין. אישה נעלמת ליומיים עוברת סדרת מפגשים ומגלה את עצמה. במחזה על הבמה הדברים עובדים קצת פחות טוב, והמחזה מתגלה בחולשתו היחסית.  סיימון סטיבנס המחזאי אמר שהושפע מהמחזאות היוונית, לצערי הוא לא הצליח לתת למחזה את העומק של אותם מחזות עתיקים. המחזה בנוי על סדרה של סצנות קטנות, מפגשים עם אנשים ...

אינני יודע אם אפשר להכתיר מישהו בתואר גדול הסופרים האמריקאיים של דורו. בוודאי שלא, בוודאי לא אצלנו שאנו תלויים בתרגומים ותלויים בבחירת הוצאות הספרים, אך יש להניח שאת הטובים באמת מתרגמים ומפרסמים אצלנו.  דון דלילו אולי איננו הגדול מכולם אך אין ספק שהוא עומד במקום טוב בשורה הראשונה.  אלו מספריו שתורגמו וקראתי היוו חוויה גדולה. הוא אחד הסופרים המרתקים ביותר ...

לפני כשנתיים כתבתי על ספרו המרנין של ד"ר חיים שפירא "בעקבות אליס" בעקבות סדרת הרצאות בגלי צהל במסגרת "האוניברסיטה המשודרת" הוא ניתח את הספר האהוב הזה.  לכן שמחתי מאוד להיתקל בספר חדש שלו המכיל בתוכו שלושה "ספרים" עליהם הוא מדבר. פו הדוב, אליס, והנסיך הקטן. שלושת ספרי הילדים שלחלק גדול היוו מאין תנ"ך של ימי התבגרותם וגם הרבה אחרי.  אני ...

. הוא הופיע במסגרת החלון הגדול של בית הקפה מרחוק. ראיתי אותו יוצא מבית הדואר.  איך לא חשבתי על זה, כמובן זה היה המקום הברור היחידי שילך לשם, בעיר זו שאין לאן ללכת בה, חוץ מהנהר.  לא ראיתי מתי נכנס לשם. אבל הוא יצא וצעד הישר לקראתי. לא נראה כמבחין בי או מזהה אותי מרחוק. הוא התקרב באותו הילוך שלו ...

* היה לו חיוך שחור  עין לבנה  הוא היה.  יש לו בהחלט מבט מופרע.  נחש כרוך על צווארו.  פסים פסים דווה עורו.  זונה

בימים אלו עולה ביס דוקו הסדרה הדוקומנטרית החדשה בדרך הביתה בת שמונה פרקים.  סדרה שנעשתה על ידי תומר היימן. נעשתה כי היא לא ממש תוכננה מראש להיות כזאת.  היימן מצלם חומרים שנים רבות וכעת החליט לערוך ולהפוך אותם לסדרה.  אני לא רוצה לחשוב כמה שעות צפייה מחדש ואחר כך עריכה השקיע היימן בחומרים הרבים הללו.  היימן מוכר היטב כבמאי דוקומנטארי. ...

ככל שמתקדמים בקריאת הספר אי אפשר להתעלם מהשאלה העולה ממנו. מה רצה ויינר להוכיח. מה ניסה לעשות.  לעתים נראה שהתכוון לקרוע תדמיות של נשיאים כמו קנדי למשל. לא עוד הצעיר החכם האנושי שהצית תקווה בלבבות אלא רוצח בסתר.  אמיתויות גדולות וקטנות גורמות לעתים חלחלה תוך כדי קריאה. הרעיון שאלו היו האנשים שהנהיגו את המערב, ולכן את העולם כמעט, מפחידה ממש.  ...