בננות - בלוגים / / היסטוריה של אפר. היסטוריה של ה CIA חלק א.
קראתי ראיתי
  • דן לחמן

    הייתי שותף לעריכת המגזינים של אגודת הלהט"בים.   עבדתי עם עמוס גוטמן על התסריטים לסרטיו הקצרים "מקום  בטוח" ו - " נגוע" הקצר (שאינו דומה לנגוע הארוך). ב"מקום בטוח" הופעתי לרגע. עבדתי עם רון אסולין על תסריט הסרט "צל אחר". פעילותי החברתית האחרונה, מחוץ למסגרת האגודה, הייתה הקמת "מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית".   אני סוקר תרבות. אני כותב גם פרוזה משלי. אינני רואה את עצמי כמבקר, לא מנתח, לא מסביר. רק עוזר לתת טעימה של ספר, הצגה או מה שאני כותב עליו.

היסטוריה של אפר. היסטוריה של ה CIA חלק א.

ככל שמתקדמים בקריאת הספר אי אפשר להתעלם מהשאלה העולה ממנו. מה רצה ויינר להוכיח. מה ניסה לעשות.
 לעתים נראה שהתכוון לקרוע תדמיות של נשיאים כמו קנדי למשל. לא עוד הצעיר החכם האנושי שהצית תקווה בלבבות אלא רוצח בסתר. 
אמיתויות גדולות וקטנות גורמות לעתים חלחלה תוך כדי קריאה. הרעיון שאלו היו האנשים שהנהיגו את המערב, ולכן את העולם כמעט, מפחידה ממש. 
העובדה ש-ויינר מציג אותם כגיבורי אופרה בופה או קומדיה של טעויות טיפשיות לא מנחמת. מפחיד ממש. 
קשה להאמין שלאמריקה לא היה שירות ביון. אפילו לא אחרי מלחמת העולם הראשונה שם התייצב כוחה כמעצמה עולמית. בעוד שלרוסיה אנגליה וצרפת היו שרותי ביון בני מאות שנים. אמריקה לא הכירה בצורך לדעת את המתרחש בעולם. תמיד היו שם בדלנים שחשבו שאמריקה צריכה לחיות את חייה בשקט בלי להתייחס לעולם. 

מלחמת העולם השנייה התחילה לגרום לשינוי בדרכי החשיבה. ולא רק מלחמת העולם, אלא עליית הכוח הסובייטי והחרדה מפניו. 
לא ברור איך קרה שמשכבר החליטו על הקמת גוף ביון המדינה המעשית התכליתית הזו לא הצליחה להקים גוף ראוי לשמו. 
טים ויינר, כתב הניו יורק טיימס כותב על שרות המודיעין האמריקאי. ספר עב כרס המספר את ההיסטוריה של מה שמכונה באמריקה "החברה" ה CIA.
 במשך שישים שנה, מאז תום מלחמת העולם לא הצליחה הגדולה במעצמות לבנות שרות ביון יעיל. כישלון שהוא בגדר סכנה לארצות הברית.
 אייזנהאואר הגדיר זאת כצורך מאוס אך הכרח. מדינה צריכה לדעת את העומד לקרות. למנוע התקפה על אזרחיה. לצפות מראש הפתעות. 
תולדות המוסד הזה רצופות מעשי איוולת ותאונות, לצד מעשי גבורה ואומץ. הצלחות והרבה כישלונות בארצות מעבר לים. 
3000 אלפים אמריקאים מתו ב11 לספטמבר. מספר דומה בעיראק ואפגניסטן. ה CIA לא הצליח לעדכן את הנשיא על המרחש בעולם. נפילת האימפריה הבריטית השאירה את אמריקה כגורם היחידי בהתנגדות לכוח הקומוניסטי. אמריקה הייתה חייבת להכיר את האויבים ובעיקר למנוע מתקפה נוספת נוסח פרל הרבור.
 כמו הציבור והעיתונות האמריקאית גם לסוכנות לא הייתה דעה חד משמעית בנוגע למלחמת וייטנאם. הם גילו שהנשיא וסביבתו מבקשים דוחות שיאשרו את דעותיהם ולא דוחות אמיתיים שנדחו. 
אם ל CIA הייתה מטרה לגנוב סודות רוסיים הסתבר שאין להם אדם אחד המבין לעומק את מנגנון הקרמלין ומתמצא בו.
 כמעט כל המרגלים לטובת אמריקה נתפסו ונהרגו. ב CIA היו כל כך הרבה בוגדים וחפרפרות שהסגירו לרוסים הכל. 
בתקופת קלינטון הסתיים הצורך במלחמה הקרה. ל FBI היו יותר סוכנים בניו יורק מכל הסוכנים בעולם של CIA.
 ויינר מסתמך על מאות ראיונות והרי מסמכים שניתנה לו גישה אליהם. הוא לא אופטימי לגבי היכולת העמידה של אמריקה בלי ארגון ביון מצוין

מכיוון שהמאמר ארוך המעונינים יוכלו לקרוא את כולו ב"

http://www.e-mago.co.il/Editor/history-3110.htm.

תגובה אחת

  1. אתה עושה עבודה חשובה בקריאת ספר זה.
    צריך ללמוד על הCIA.

    מזכיר לי בדיחה של הלוזר באחד המהדורות הקודמות שלו:

    הישג ראשון לרפורמת הבריאות הממלכתית של אובאמה: אלפי חיילים עניים יקבלו חיסון חינם לפני שיוטסו למות באפגניסטאן.

    http://www.halooser.com/20091127

    והמהדורה האחרונה
    http://www.halooser.com/20091204

    שבת שלום,
    הלוזר

© כל הזכויות שמורות לדן לחמן