חוה פנחס כהן
  • חוה פנחס כהן

    ילידת יפו, בת למשפחה קומוניסטית ממוצא בולגרי. גדלה ברמת החי"ל. בגיל 8 התייתמה מאביה שנהרג בתאונת עבודה. עברה לגור ברמת-אביב ולמדה בבית הספר התיכון ''אליאנס''. בגיל 16 החלה בתהליך התקרבות לעולם היהדות. אחר שירות צבאי כמורה-חיילת למדה ספרות עברית ותולדות האומנות באוניברסיטה העברית בירושלים. בו בזמן למדה וקבלה תעודת הוראה ממכון "כרם" לחינוך יהודי הומניסטי. לאחר לימודיה, נישאה ליוסי ונולדו להם ארבע בנות. ב-1982 עברה המשפחה להתנחלות ענתות באזור ואדי קלט וכעבור ארבע שנים יצאה מטעם מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות לשליחות של שנתיים בארצות הברית. עם שובם ארצה השתקעו והתבססו ברחובות. ב-1995 חלה בעלה ונפטר כעבור שנתיים. עם מותו, חזרה המשפחה לירושלים. חוה למדה בבית המדרש "אלול", התחילה ללמוד בבית המדרש "בבלי ירושלמי" ולמדה במכון הרטמן. מאז 1989 עורכת את כתב-העת לתרבות יהודית "דימוי". בנוסף על כך מלמדת ספרות והבעה בכתב בבתי-ספר תיכוניים ובמכללות, מרצה באוניברסיטאות בר-אילן ובן-גוריון, מנחה סדנאות שירה, חוקרת-עמיתה במכונים שונים ופעילות ציבורית נרחבת. זכתה בפרס ביכורים ע"ש ירוחם לוריא על ספרה "הצבע בעיקר". בתשנ"ה זכתה בפרס ראש הממשלה, ב-1998 זכה ספרה "נהר ושכחה" בפרס אקו"ם לשירה וב-2002 זכתה בפרס אלתרמן לשירה. ספריה: הצבע בעיקר (תל-אביב : עם עובד, תשנ"א 1990) מסע איילה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1994) נהר ושכחה : שירים, 1994־1997 : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 1998) <עריכה, לאה שניר> שירי אורפאה : 1998־1999 : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2000) <עריכה, לאה שניר> משיח : שירים על מה ששח לי מנחם אהובי (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2003) <רישומים, מרים גמבורד> הגנן, הכלבתא והשרמוטה : על הצורך האינסופי לתקוע מסמרים בקרסוליו של אלוהים (טריפטיך) (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות, 2006)

ללכת יחפה על שברי מראה

אני קוראת מחדש את חיי כאישה צעירה, עם בית מלא בקולות ילדים , עם חוויה אינטנסיבית שאין בה גבול בין יום לללילה ואולי גם בין חיים לחיים. שבירה הַנִּסָּיוֹן לָלֶכֶת יְחֵפָה עַל שִׁבְרֵי הַמַּרְאָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה בְּשַׁבָּת, לֹא עָלָה יָפֶה. מוּל רִבּוּי הַשְּׁבָרִים בָּאָה שְׁתִיקָה הָאוֹחֶזֶת בַּצַּוָּאר בִּשְׁתֵּי הָאֶצְבָּעוֹת   בַּחֲצוֹת, בְּמֶרְכַּז הַקָּרוּסֶלָה בְּאֶמְצַע הַגָּן שֶׁהוּא פַּרְדֵּס נַדְנֵדָה רֵיקָה מַה לְּמַטָּה ...

קרא עוד »

אמא שלום . משהו למבדיל בין הזכרון למסיבות העצמאות

הקשר הטראגי שבין אהבת המקום לנוכחות המוות והקינה לרצון. דמותה של אמא שלום אחותו של רבן גמליאל שהיה דמות מרכזית שפעל בדרך האמצע שעמדה בתווך בין אחיה לבין בעלה רבי אלעזר שהיה מיסטיקאי  ואחיה, רבן גמליאל הדיר אותו מבית המדרש ובכך גזר מוות על אחד משניהם. המתח הזה בין אפשרויות קוטביות שאינן מסוגלות לדור בכפיפה מצוי במקום הזה, ורק הדמות ...

קרא עוד »

לאותן נשים שאין כיסוי לבור שבגוף

השיר מופיע ב"שביעית" והוא מוקדש למיכל בת אדם ואלינוער מואב, שתי אמניות נפלאות ואהובות, שהיינו שקועות במופע אומנותי אי שם בישוב בדרום, ובדרך הגיעה בשורה על אובדן. נראה שהזמן שלנו חתוך ומנוקד ברגעים בהם מישהו נושא בשורה, כמו ירייה תועה, לבשר את מה שאי אפשר להכיל שוב בגופה של אישה. משהו ליום  הזוכר והקשה הזה. שלוש נשים                              ...

קרא עוד »

שיר סוגר למסע

שיר סוגר למסע בנחל חוור וממשיכה להיות דרך לחותר ולנחתך נותנת לרוח לצימאון ולדיבור להכנס ולצאת מתוך גופי שהיה גם מחברת זיכרון וגם סידור תפילה איבר אחד לרעב ואיבר למילול ואיבר לאובדן ואיבר להיעדר סמוך לנדר ואחד לציפייה ואחת קטנה נקודת התורפה להזכיר את הכאב שבעונג והעונג בכאב  

קרא עוד »

ראשיתה של אומנות יהודית , פרשת השבוע

צעדים ראשונים באומנות יהודית פרשת תצווה (שמות כ"ח-ל) על פי הוראות מבנה המשכן, מהי אומנות יהודית? אולי היפוכה של המסורת הנוקשה של "לא תעשה לך כל פסל ותמונה" . תופעת הכרובים המעורין זה בזה באוהל מועד מעל ארון העדותת ואחר כך בדביר, הם עדות, כי מקום מקודש הוא מקום שהקונקרטי מייצג גם את הטראנסדנטי. מקום שהאהבה, וביטוייה המיניים אינם מחוץ לשפה ...

קרא עוד »

נער קריאה, רגע של הזדהות עם האנושי שבנאצי מה דעתכם?

     נער קריאה, במאי: סטפן דילדריי שחקנים: קייט וינסלט, רלף פיינס, דייויד קרוס, לנה אולין, ברונו גנץ. הסרט נער קריאה, המבוסס על ספרו של שלינק, נער קריאה, הוא סרט שאסור להחמיץ, אך יש לצפות בו, בעיניים, קשובות ל"קולו" של הבמאי ולקולה של התקופה.  הסרט הוא חלק ממספר ספרים מתוצרת גרמניה ההיוצאים לאחרונה לאקרנים, ומתמודדים עם תוצאות מלחמת העולם השניה ...

קרא עוד »

לעילוי נשמתה של חברה קרובה המזוהה עם שירה ואומנות ואהבה

 השבוע הלכה לעולמה , לאחר מחלה קשה אישה יקרה שחברותה החמה ליוותה אותי ואת חיי בעשרים וחמש השנים האחרונות, ובספרי הראשון, הקדשתי לה שיר שנבע מתוך הדרך לביתה, מתוך התבוננות בנוף הנושא יופי וכאב.                    לציפורה לוריא     לֹא כְּמִשְׁקְעֵי הַגִּיר בַּסְּטָלַגְמִיטִים וְלֹא כְּטִפּוֹת בַּסְּטָלַגְטִיטִים לֹא סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל דֶּקֶל לֹא הַפוֹתוֹסִינְתֶזָה וְלֹא שַׁלְוַת הַקַּקְטוּס לֹא מְנִיפַת סַחַף פּוֹרִיָּה כְּבֶטֶן                    ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לחוה פנחס כהן