ישנם ספרים שמפגש מחודש אתם עשוי להאיץ את דפיקות הלב. לעתים משמחה לעתים משאלה האם היום עשרים שנה אחרי הפעם הראשונה שקראתי אותו אתרגש כמו בפעם הראשונה. האם הוא מחזיק מעמד. אני חושב שהספר "חרדתו של המלך סלומון" יצא לאור ב1979 או 1980. כמה מידידי באותם ימים הלכו אתו לכל מקום. הם התרגשו התרגשות כפולה ואחרת מקוראים אחרים שאהבו את ...
קרא עוד »מחפשים
מחפשים כולם מסביבי מחפשים למה הם מה הם מי הם את עצמם הם מחפשים. הם קוראים לזה משמעות. אני לא. לא מחפש. נדמה כאילו יש לי הכל. בעיקר תשובה לא במלים. בתחושה של אני עם עצמי. אני מחפש את הריקנות את הבדידות את הסיבה למסע החיפוש. מה לא בסדר אתי אולי זה מה שאני צריך לחפש לא מבין במשמעות לא מכיר ...
קרא עוד »הצד המואר של הירח אנה
אנה איננה סופרת. אנה הוא פסבדונים של אישה העוסקת בשירותי מין. זונה. אישה עובדת. אין מה לחפש בספר כתיבה ספרותית אך ככתיבה "מתוך העבודה" זהו מסמך חסר תקדים. אנה היא במקרה עובדת חופשייה, מבחירתה, ובלי סרסור. לא מהסוג הנמוך ביותר. לא הביאו אותה במרמה לארץ, לא מכרו לא קנו אותה. היא חיפשה את העבודה. הספר כתוב כיומן המתחיל ב 17 ...
קרא עוד »בקצה המדבר סמנתה הרווי
דחיתי ודחיתי את קריאת הספר. ידידה שכבר קראה אותו אמרה לי "מה אתה צריך את הדיכאון האלצהיימרי הזה בגילך" עכשיו אני קורא את הדיכאון הזה. הפרטים בספר מתגלים לאטם. הספר מתחיל כשג'ייק טס. טיסת מתנה שנתן לו בנו ליום הולדתו. הוא טס מעל אזור מגוריו ומעל בית סוהר שתכנן. כן, ג'ייק הוא ארכיטקט. בנו אסור בבית הסוהר הזה. הטיסה איננה ...
קרא עוד »אזורי לחות שרלוטה רוש
אני רוצה להתחיל בפרפראזה על אחד המשפטים המצוטטים ביותר מעולם הקולנוע "חזקו את חגורות הבטיחות שלכם, זו הולכת להיות קריאה סוערת". משפט מתוך הסרט "הכל אודות חוה" רוש כתבה ספר מבלי לברור מלים. אף מלה מכובסת לא מופיעה בספר. מי שהמלה כוס גורמת לו עקצוצי אי נוחות שלא יקרא לא את המאמר ובוודאי לא את הספר שהמלה הזו ועוד שכאלה ...
קרא עוד »אל יפו איימן סיכסק
כשהיינו ילדים בגן היינו בונים סוכה בחצר. אמא הייתה מנדבת שני סדינים משומשים. הספר כתוב בגוף ראשון. סיפור חוויות. עכשיו הוא כבר לא ילד. הוא כבר צעיר ערבי המקיים יחסים אסורים עם נערה ערביה. יחסים שמוכרחים לשמור אותם בסוד גמור. יש לו כבר ידידים ישראלים שיודעים במעורפל שיש לו איזה חג, איך קוראים לו, עיד אל פיטר. מהו החג הזה? ...
קרא עוד »מי יחבק אותי הלילה חלק ג.
במועדון הכרתי את טוטי פרוטי, שתי הקוזינות שהיו באמת בני דוד, הם גרו יחד והלכו לכל מקום יחד והתנהגו כמו ילדות בכיתה שאמרו על ידן את המלה זין. הן היו דוחקות אחת את השניה בצלעות מצחקקות ומדברות בלשון נקבה, הן היו צעירות שהתנהגו כמו שתי סבתות, אבל היו נחמדות. חגי לקח אותי לגן, ובגן פגשתי את פרחי גן האמיתיים, את ...
קרא עוד »ידיים למעלה
יום השואה עבר. בערב יום השואה הקרינו בטלוויזיה סרט על התמונה המפורסמת בה ילד מרים את ידיו בגטו ורשה. מאז שראיתי את התמונה לראשונה הנעורי היא עוררה בי אי שקט לא ברור. הרבה מעבר להתרגשות מהתמונה עצמה. עם הסרט שוב עלתה בי תחושה עמומה של אי נוחות אישית גדולה. אינני יודע מה החזיר לי היום זיכרון שכוח. הייתי ילד קטן, ...
קרא עוד »כוכבים יש רק בשמים
כשרואים את הספר הזה של גילה אלמגור עולה איזו שאלה עמומה. מה היא יכולה עוד להוסיף ולספר. גילה מתראיינת כבר קרוב לחמישים שנה. את מה שלא סיפרה למראיינים כתבה בשני הספרים שלה "הקיץ של אביה" ו"עץ הדומים תפוס" אנו יודעים על אביה שנרצח לפני לידתה וחיפושיה אחריו. אנו יודעים על מחלת הנפש של אמה. אנו זוכרים עשרות תפקידים שלה בקולנוע ...
קרא עוד »שלל בבית צבי
חייו של המחזאי האנגלי ג'ו אורטון היו מעניינים כמעט כמו מחזותיו. הוא התחיל להתפרסם בשנות השישים המוקדמות עם מחזהו "מארחים את מר סלון" קומדיה נועזת ופורצת דרך, שהוצגה בארץ כמה פעמים. פרחח צעיר ממעמד הפועלים שהלך ללמוד בשנת 1951 בבית ספר לתיאטרון בלונדון. שם פגש את קנת הליואל שהיה מבוגר ממנו.והם הפכו לזוג נאהבים. הם חיו מדמי אבטלה. והם ...
קרא עוד »
קראתי ראיתי סוקר תרבות