ילידת תל אביב, בוגרת לימודי חינוך וגיאוגרפיה, עיתונאית, הוציאה לאור 41 ספרים לילדים ולנוער ושני רומנים, מספרת סיפורים. כותבת ביוגרפיות. נשואה ואמא.
"בילדותי נחטפתי וגודלתי על ידי צוענים," סיפר משורר ידוע שהשתיה סיממה את חושיו.
לא נחטפתי, לא אומצתי ולא גודלתי על ידי צוענים. כשנולדתי בין סתיו לחורף, בעיצומן של שנות הצנע, ביקש לקנות אותי זוג ניצולי שואה, ששוטט בין מיטות מחלקת היולדות, וגורש בצעקות; הבנתי שאני שווה משהו.
מאז לידתי אני רק מחכה לחורף שיבוא. רטוב, מלא גשם, כמה שיותר גשם; כי בגשם אני שמחה, יוצרת, הופכת עולם; ככל שאותו עולם הולך ונעשה שחון, היובש והכמישה מצמקים אותי מבפנים. אין גרוע כמו קיץ מהביל למוח שמבקש לייצר.
התחלתי את כתיבתי בעיתונות, ועברתי לספרות, את הראשונה אני סורגת בהנאה והשנייה - חוצבת בקרדום, וכך חולפים חיי, בין השורות, בין ילדיי, בין ילדי בית הספר שלהם אני מספרת את מילותיי.
הבלוג של לבנה כותבת ומספרת
לבנה היקרה,
כמה שהשיר עצוב וכואב וכמה שהוא יפה בכתיבתו. מאוד אהבתי.
הי יעל, מה שלומנו? מזמן לא הרגשתי אותך באתר. תודה על המלים.
היי לי, אני נמצאת פה ושם. דווקא אתמול פרסמתי פוסט.
זה מוזר לי שאת לא הרגשת אותי, כמדומני, כתבתי לך כמה תגובות בפוסטים שלך. הרי שאני מאוד אוהבת את השירה שלך.
יעל היקרה, דווקא הרגשתי אותך ונעמת לי מאוד. זאת הייתה ל", בלי י" אח"כ…
אוי לי ולבנה, חזרתי לעצמי. חזרתי להיות מבולבלת.
לי תודה רבה על המילים היפות.
לא נורא, זה אנושי. הלב שלך בסדר.
זה חזק וטוב. מי הכותבת?
לא מכירה. מצאתי אותה בניירות שלי.
אני מבין שזה תרגום של משהו שבבורתי אני לא מכיר.
זה חודר.
איציק, אל תרגיש לרגע אשם בבורות הזו. יש לה אבות אחרים.
חזק מאלף מילים
מיר, לבנהי, תודה מהלב
מעביר צמרמורת, אימתני