מיכל ב.
  • מיכל ברגמן

    בת 38. גרה במודיעין. בת יחידה בבית של שלושה בנים  ובעל. למדתי היסטוריה, תולדות האומנות וחינוך יהודי. מאיירת, מכבסת, עובדת, מקנחת אפים, מומחית בהכנת פתיתים, שובתת בכל שבת, משתדלת לשמור מצוות, נפרדת מהאורתודוכסיה לאט אך לא בצער, רצה לצייר בין לבין. http://www.bananot.co.il/articles/1220 http://ein-hod.israel.net/guest/bergman/index.html

תנו כותרת לתמונה

      תנו כותרת לתמונה: זוכרים את המשימה הזאת מבית הספר?- אני אהבתי אותה. ומי שרוצה – מוזמנת לתת כותרת.   יש כאן עוד גירסה, כטוב בעיניכן:    

קרא עוד »

חיילים יצאו לדרך תערוכה ואיור

      לוסי אלקיויטי הביאה לכאן את ההזמנה לתערוכה "חיילים יצאו לדרך" שמוצגת בבית יד לבנים ברעננה.   בתערוכה איורים נהדרים להוואי הצבאי, רובם מלאי הומור וחלקם (כמו של לוסי) נוגעים אל הלב. מומלץ להגיע.   (רציתי לצלם מתוך הקטלוג אך התמונות לא יצאו מוצלחות).   האיור שלי הוא איור לשיר "חיילים יצאו לדרך" (נעמי שמר) – שיר שבזמן ...

קרא עוד »

הפגישה האחרונה,התמונות שלא נכנסו לאלבום

    סבתא רזי'ן-רבקה נפטרה בשביעי של פסח, בת 92 וחודש וחצי במותה. בשנתה האחרונה, ורק בה, כבר לא הייתה צלולה ולא יכלה לתפקד. היא ובעלה, סבי הביולוגי, הארי, ואחותה מטילד ובעלה ושני ילדיה הי"ד, נמלטו מאנטוורפן שבבלגיה לצרפת. שם מצאו עצמם כלואים במחנה מעצר. לאחיות נודע כי במחנה סמוך נמצא אבא שלהם, עליו כבר כתבתי כאן. כשסירבה, אמם, לאה ...

קרא עוד »

יום המשפחה באומנות א'

    הכול נאמר, נכתב, צויר, פוסל , חורז ושורר על המשפחה – שלד הזהות של כל אדם, פצעיו ואהבותיו, זיכרונותיו הנוכחים בכל עת, חלומותיו וסיוטיו, שמחות ועצב, התחלה ופרידה – הולך האדם ממשפחתו אל משפחתו והלב איננו מלא. במערבולת שאין לה סוף – צעירי המשפחה ימשיכו אותה אחריו וכך עד דור אחרון.   אני מביאה לכאן מקבץ משפחות אומנותיות ...

קרא עוד »

משנכנס אדר – בקורת הבלוג וחצור הגלילית

  משנכנס אדר מרבים בשמחה – חצור הגלילית – בקורת המציאות   הקדמה ואזהרה הוזמנתי לכתוב בבלוגיה הזו ברוחב ליבן של יעל ושירלי,  אותן לא פגשתי לא אז וגם לא עד היום. מעולם לא חשבתי את עצמי לסופרת ו/או משוררת משום שאינני כזו. רק על עצמי לספר ידעתי וגם את זה אינני עושה באופן שיכנס לפנתיאון התרבות העברית. אני כשלעצמי ...

קרא עוד »

דון-דון הדובון מתעצבן

    יום הבחירות היה הזדמנות מצוינת ללכת אל חנות הספרים ולהחליף ספרים שקיבלתי במתנה. שוטטתי בחנות והגעתי לדוכני ספרי הילדים. מכת צבע הממה אותי – בכל פינה ספרים גדולים, צבעוניים בצבעוניות זועקת, ממעטים במילים ולא מעוררים שום חשק לקרוא בהם. הסיפורים כל-כך דלוחים וחסרי תוכן, שקשה לזכור האם דידי הפילון רוצה שללה העגבנייה תהיה חבר שלו, או שגיגי הגי'רפה רוצה ...

קרא עוד »

בחרו – "נמר של נייר"!

  שלום שלום, הרבה מאוד זמן לא הייתי כאן – דברים אחרים דרשו הרבה תשומת לב והראש לא היה פנוי . מדי פעם נכנסתי וניסיתי לקרוא אך כשאתה לא פנוי אתה בעיקר לא פנוי.   רגע לפני הבחירות אני חוזרת ומעלה את ידידי נמר הנייר – מתאים לצערי לרוב הנבחרים שלנו. בעיקר מתאים לליברמן שלא מפחיד אותי כאיש מעשה – ...

קרא עוד »

הופר, שוובל והעיר הריקה

       הפוסט הזה מדבר על העיר באומנות – האומנות של איוון שוובל ושל אחד מאבותיו הרוחניים – הצייר הנפלא אדוארד הופר (Edward Hopper) . התחשק לי לקרוא לפוסט הזה "כנסו דחוף!!! תמונות שלי שוכבת עם סוס!" – זה בטח היה מביא המון כניסות ותגובות, אבל החלטתי לוותר.   איוון שוובל הוא אומן מוכר ומוכר. בציורים שלו יש אלמנטים ...

קרא עוד »

העץ שנעלם – 431 לחסיד אומות העולם

כבר כתבתי פעם על קשרי המשפחה שלנו עם בתו של חסיד אומות העולם מבלגיה – אדם שהציל עשרות יהודים וזכה לנטוע עץ בשדרת חסידי אומות העולם.   והנה, בשבוע שעבר, בא נכדו לביקור עבודה בארץ. לכבוד המאורע פינה לעצמו הנכד יום לביקור ב"יד ושם". הגיע למקום והחל ללכת בשדרה הידועה. עץ 430 עמד במקומו. גם עץ 432 מפאר את השדרה. ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למיכל ברגמן