הבלוג של לבנה כותבת ומספרת
מאת: לבנה מושון
בחנות הסינית לממכר תירוצים שכבו כולם על מדפים מסומנים.
תירוצים לבן הזוג – שקופים ורדודים; תירוצים לידיד- אפורים וחמקניים; תירוצים לדודה – קטנוניים וקצרי רוח; תירוצים לשוטר- מבקשי תחנונים ותפילה; תירוצים לשופט – נקיים מאשמה; תירוצים לאלוהים – חופשיים ומרוצים; תירוצים לאהוב – ורדרדים ויקרי מציאות; תירוצים לעצמי – חשאיים וביישנים.
"אפשר משהו בעד ללכת שבי אחריו?" עמדה נואשת ליד המוכר מלוכסן העיניים.
"תלוי," השיב והוריד את המשקפיים, "כמה חמור המצב?" בלי היסוס הצביע על רף התירוצים לעצמי. "יש תירוץ עממי, לא אחד – עסקת חבילה – זול וארצי: הלב איבר חלש, אסור להתעלם ממה שחש, לרגש אין הגיון, לא ראוי לגיהינום. חמש מאות דולר, לא כולל מע"מ."
כל כך אנושי ומובן, ממש מוגזם, כל אחד יכול להמציא ובלי דמיון מפותח. "משהו יותר מקורי?" הייאוש בפניה ניכר.
"במקרה יש תירוץ לשעת חירום, משהו אלוהי…"והוביל אותה לרף הסמוך – תירוצים לריבונו של עולם. "ובכן, הנה תירוץ נחשק: לא חייבת דבר לאיש, אפילו לא ליושב על הכס. אני – ורק אני- מעל החוק, מעל הכל, בקלות אלך אחריו," הקריא בניצחון ונקב סכום מופקע."נו?"
עיקמה את האף. "תירוץ שחוק, אפילו דחוק. אפשר לקבל פחות בשוק."
במרץ ובחריצות, כיאה לעובד מצטיין בחנות, לא הרפה:"תראי, לחסרי החלטה יש משהו במחסן, כמעט חינם, תחנה אחרונה," והוביל אותה לירכתי החנות, לשק בלוי ומחורר, "תירוצים לאהוב, עתיקי יומין, רגשניים להחריד, אין דורש". תוכנו שפוך על הרצפה.
" בבקשה," הקריא המוכר,"לראות יחד את החיטה צומחת; להתנשף מאחורי המחרשה; לפזר פירורים ליונים על מדרכה; להביט מעלה אל הכוכבים; לאסוף חלקיקים מהבלות החיים; לשכב סתם על הקש; להחזיק ידיים מתחת לשולחן; לא רכוש ולא זהב, אלא מה שיש בנשמה; עכשיו הזמן, לא יהיה מחר… להמשיך?! כל אחד בפרוטה…"
"הא? לא יודעת…" גמגמה, "מקסים, אבל כל כך מיושן…ועוד מהרצפה!"
"פייגה"לה, עצה חינם מאיש חכם," אמר בתקיפות מלוכסן העיניים, "תחזרי הביתה, את עוד לא מוכנה!"
*החנות לממכר תירוצים בבירת סין היא עסק מכובד, פתוחה כל יום, למעט יום ראשון, משעה עשר בבוקר עד עשר בערב, לרציניים בלבד. החנות מבטיחה שביעות רצון בשיעור 99%. הנחות לסובלים מחולשת דעת, רפיון רגליים, שכרון חושים.
*החנות לממכר תירוצים בבירת סין היא עסק מכובד, פתוחה כל יום, למעט יום ראשון, משעה עשר בבוקר עד עשר בערב, לרציניים בלבד. החנות מבטיחה שביעות רצון בשיעור 99%. הנחות לסובלים מחולשת דעת, רפיון רגליים, שכרון חושים.
איזה סיפור חמוד משם, ממזרח הרחוק.
יעל יקירתי, הסיפור הוא מכל מקום על פני הגלובוס, לא רק מהמזרח הרחוק, לבנה
אהבתי.
תודה לאביטל
חכם,
מרחיב דעת,
מעורר מחשבה,
מצחיק,
מעולה!
לחנוך, שמחה שתרמתי לך רגע של נחת רוח
משעשע ונכון.
אתמול חיפשתי מתנות לימי והלדת לכל מיני ילדים – חברים של הילדים שלי.
עיני נחו על ספר נחמד שמספר על ילדה בשנות המדינה הראשונות. עליה ועל תרנגולת . ילדה בננה.מכירה?
קניתי 4 עותקים (זה מה שהיה שם על המדף).
ממליצה לך לקרוא.
ילדת חצי בננה!
אם יש לך ילדים בגיל בית ספר, אפשר לקבל אותי למפגש דרך פרוייקט "סופר אורח" של משרד החינוך, בחינם (לכל בתי הספר בארץ). תני רעיון למורה. וד"ש לתרנגולת,מכירה אותה אישית. לבנה
כן טוב – אני לא טובה בלזכור שמות, אפילו מאתמול.
את שיעורי הספרים מעבירה הספרנית וזה רעיון כבר לשנה הבאה כי היא סוגרת הכל הרבה מראש. אדבר איתה.
לא מאוחר, כי ההרשמה לפרוייקט התחילה ממש עכשיו, לבנה
חביב ביותר, והשורה האחרונה מלאת חוכמה.
קראתי שיש אתר כזה של תירוצים לכל מיני מצבים בהם צריך תירוצים.
איציק, צודק ביותר. לא המצאתי דבר. יש חנות כזו בסין, וגם יש כמה אנשים שהייתי שולחת אותם לשם בבעיטה כדי שאני אוכל לעבור את היום טוב יותר.
איזה יופי של רעיון …
מאמצת.
לרונית, לקנות או למכור?
היי
גדול אפשר להציע לסיני החכם לעשות רשת בארץ, ניראה לי ילך לו טוב…
אני מוכגה להיות הסוכנת, אני מתה על תרוצים, תמיד התרוצים שלי לא נשמעים לי מספיק, ככה אקנה "מוכנים" באריזה!!!
מתאים לי
להתראות טובה
טובה, קודם צריך סיני, אח"כ להושיב מוחות וקופירייטרים, ובשלב הבא – למצוא את הפריירים, נראה שהישראלים יקנו?
פשוט מקסים.
יעל, פתחנו עסק?
ב-רור. אני אמכור בקבוקוני ריח עם ריחות אהובים של אנשים שמתו לנו וכו", ריחות של ילדים קטנים (זה מהספר שלי, זוכרת?) ואת תמכרי תירוצים. מה עוד נוכל למכור בה? איציק ימכור סיפורים קצרצרים מותאמים אישית…. ומה אתם רוצים למכור בחנות ההזויה שלנו?
מבריק
למה נחוצים תירוצים באהבה?
מקסים. הסוף פשוט מבריק . במיוחד שכל מה שיש להם שם הרבה זה קש.
מירי, את לא היית נכנסת לחנות כזו, הא?
זה היה באמת קש – או שהיא לא מצאה את "המחט" הנכונה בערימה?
מירי, תודה
נפלא! אולי יש לך כמה תירוצים יד שנייה למכירה?
עדנה,
שלושת התירוצים הנפוצים ביותר על פי דן בן אמוץ (עיתון חדשות, 84):
הצ"ק בדואר,[
זה לא את זה אני,
אל תדאגי אני לא אני אגמור בפה.
כשאני מספרת תירוצים, אני מרגישה איך אני עובדת על עצמי, את עדיין רוצה "תירוצים יד שנייה"?
אהבתי מאוד, בעיקר את הסיני.
מקורי, חינני.