שחר-מריו מרדכי משורר

       חילוֹנִי מַחֲזִיר תְּשׁוּבָה/ שַׁחַר-מַרְיוֹ מָרְדְּכַי (ראה אור בגליון י"ט של "משיב הרוח")                                 כִּי תָּבוֹאִי אֵלַי בְּשֶׁקֶט; בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה. לא בָּרוּחַ, לא בָּרַעַשׁ, לא בָּאֵשׁ – בִּשְׁתִיקָה. אִם אִוָּתֵר לְבָדִי, בְּנַפְשֵׁךְ אֲבַקֵּשׁ אֶת הָאַחַת וְהָעַתִּיקָה, כִּי רַבּוּ חַקְיָנַיִךְ, וְאֵין לָךְ כְּפִילָה. לוּ רַק שְׂפָתַי לוֹחֲשׁוֹת תְּפִילָּה, אֲבָל שְׂפַתַי לא חָשׁוֹת תְּפִילָּה…   וְקָצַבְתְּ לִי אֶת מִדַּת ...

    Langston Hughes (U.S. 1902-1967) Epigram   Oh, God of dust and rainbows, help us see    That without dust the rainbow would not be.     מכתם/ לנגסטון יוז       הוֹ, אֱלהֵי אָבָק וּקְשָׁתוֹת, גַּלֵּה לָנוּ אֶמֶת לַאֲמִתָּהּ     כִּי בַּחֲלף הָאָבָק, תִּמְצָא הַקֶּשֶׁת אֶת מוֹתָהּ.                             מאנגלית: שחר-מריו מרדכי. התרגום נדפס במוסף לתרבות וספרות של ...

   מקרא מגילה   בפתח מגילת אסתר מוסבר שהמלך אחשוורוש ערך משתה המוני. "ויהי בימי אחשוורוש…עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד קטן משתה שבעת ימים…והשתייה כדת…כי כן יסד המלך…לעשות כרצון איש ואיש". במילים אחרות: על-פי צו המלך כל אחד ישתה לפי רצונו.   אבל מדוע נכתב "כרצון איש ואיש", ולא: כרצון איש ואישה? במחשבה ראשונה נדמה שהתשובה ...

      דרוש קוד אתי   בלימודי הפילוסופיה למדנו שחופש הביטוי אינו חופש ההשתלחות באחר. לכל ערך בחברה מתוקנת יש גבול. וחופש הביטוי – על אף שהוא מן הנעלים והחשובים בערכיה של חברה – אינו יוצא דופן. יש למדוד אותו מול כבוד האדם ולאזן בין השניים. מה בין זכות הבלוגר לטבעו? מה בין עיון ביצירה לעוינות ליוצר? אנסה לסדר ...

מַרַת ווּלף/ שַׁחַר-מַרְיוֹ מָרְדְּכַי.     (הודפס ב"הליקון", גליון 57)                                                  בעקבות "השעות" למייקל קנינגהם.   טוֹבָה לִי הַטַּלְטֵלָה שֶׁל הָעִיר; קָשָׁה לִי שַׁלְוַת הַפָּרְבָרִים. אִם חָיַי מְעֻרְפָּלִים, מוֹתִי בָּהִיר: מָיִם יְכַסוּ אוֹתִי מִכָּל הָעֲבָרִים.   חִיוּךְ מֻצְנַע מְסַרֵב לְהִמָּתַח. בֶּאֱמֶת טוֹבָה לִי הַטַּלְטֵלָה שֶׁל הָעִיר? חָלוֹן אֶחָד עוֹמֵד לְהִפָּתַח: חָיַי מְעֻרְפָּלִים, מוֹתִי בָּהִיר.      אֲנִי לא רוֹצָה לְהַשְׁלוֹת אֶת עַצְמִי: מָה ...

          זו כבר קלישאה לדבר על המחיר הנורא, שמשלמים ילדי בית הספר והגן (שאיש לא מרחם עליהם) במלחמות השבטיות הפראיות בין שני עמים ו/או בין שתי תרבויות, דתות, תפיסות עולם. ובכל זאת, הקלישאה המצערת הזו מהדהדת באמיתותה תמיד ועכשיו. שוב.   זוכרים את ילדי בית הספר בביסלן (אוסטיה, ברה"מ לשעבר) ששילמו בחייהם בספטמבר 2004 בעטיו של הקונפליקט ...

    אדון עכשיו/ שׁחר-מריו מרדכי                                                   ראה אור ב"משיב הרוח", גליון י"ט. עַכְשָׁו אַתָּה מְבוֹרָךְ. וְזָרַח לְךָ הַשֶּׁמֶשׁ. רִשְׁיוֹנוֹת אוֹשֶׁר, זִכְיוֹנוֹת אַהֲבָה מַנְפִּיקִים לְךָ הַיָּמִים כַּחוֹתָם. קַח אוֹתָם. כִּי אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכּל, לְבַדְּךָ תֵּלֵךְ נוֹרָא.   עַכְשָׁו אַתָּה מַמְלִיך מַלְכוּתֵהּ, וְתַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ. מְלַבְלֵב כְּמוֹ הָאֳרָנִים הָאֵלֶּה וְהַבְּרוֹשִׁים שֶׁמִּתְעַקְּשִׁים לִדְבּוֹק בַּיָּרוֹק גַּם כְּשֶׁיוּלִי וְאוֹגוּסְטְ רוֹדִים בַּשָּׂדוֹת, בְּשׁוּלֵי הַדְּרָכִים, בְּגִינוֹת מְאֻלְתָרוֹת ...

           סקיפר/ שחר-מריו מרדכי  מתוך גליון 6 של "הו!", 2007; ומתוך ספר שיריי, "תולדות העתיד", הוצאת "אבן חושן", 2010.                                                    "אין גדות, יש רק נהר"          אנטוניו טאבוקי.                                                    No man is an island          ג'ון דאן   הַאֲמֵן לִי, אֵין לְךָ גָּדוֹת. כּוּלְךָ נָהָר. הַאֲמֵן לִי. גַּם נָהָר נִסְחָף בַּזֶּרֶם חֲרִישִׁית. וְכָל הָחוֹפִים וְהֶמְיַת הַיָּבָּשׁוֹת הֵם ...

    George Noel Gordon                               Lord Byron                                       (1788-1824)                                        Oh! Weep for Those                                 Oh! Weep for those that wept by Babel`s stream,              Whose shrines are desolate, whose land a dream;             Weep for the harp of Judah`s broken shell;                       Mourn – where their God hath dwelt the Godless dwell!   And where shall Israel ...

      וְחושֶׁךְ עַל פָּני. תְּהוֹם…/שַחַר-מַרְיוֹ מָרְדְּכַי     חָשַׁבְתִּי כִּי אֲנִי עָשׂוּי שֶׁמֶשׁ; אַךְ בְּגוּפִי זוֹרֵם לָיְלָה, וְאֵלָיו לִבִּי קָשׁוּב. עַל-כֵּן כָּל יוֹם אֶנְצוֹר אֶת לֵיל אֶמֶשׁ; כִּי מִלָּיְלָה אֲנִי, וְאֶל לֵילִי אָשׁוּב. (נדפס במוסף לתרבות וספרות של "הארץ", 20 ביולי 2001)