שחר-מריו מרדכי משורר

    24 באפריל. יום הזכרון לשואה, שישראל מתכחשת לה   "הגירוש יימשך עד שיושמדו אחרוני בני עמנו, עד שיומתו בחרב, יגוועו ברעב בדרכים… ימותו בכולירה ובטיפוס הבהרות. לא שרירות הלב הפרועה ושכרון-הדמים המשולהב שולטים הפעם, אלא משהו מחריד יותר לאין שיעור: הַסֵדֶר. הכל נעשה לפי תכנית, שהוכנה במיניסטריונים…".   הציטוט הזה יכול היה להתייחס לשואת היהודים באירופה. אלא שהוא נהגה ונכתב ...

עַל מְלֶאכֶת הַתַּרְגּוּם/ שחר-מריו מרדכי (ראה אור ב"עמדה" 19)   יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַרְגֵּם. נַסֵה, לְמָשָׁל, לְתַרְגֵּם: Arbeit macht frei הָעֲבוֹדָה מְשַׁחְרֶרֶת זֶה לא מַסְפִּיק. תַּרְגֵּם: Endlösung הַפִּתְרוֹן הַסּוֹפִי זֶה מַסְפִּיק סוֹפָנִי?   פַּעַם צָפִיתִי בְּסִדְרָה קוֹמִית, שֶׁבָּהּ שָׁאַל דָּיָּר מֵרְחוֹב אַחַד הָעָם (תַּרְגֵּם אַחַד הָעָם, נִרְאֶה אוֹתְךָ) מָה זֶה: It's a free country, baby?"" וְהֵשִׁיבָה לוֹ שְׁכֵנְתוֹ: "זוֹ ...

  אבי/ שחר-מריו מרדכי                                 ראה אור ב"גג", גליון 19                 בְּרֵאשִׁית עָלָה סָבִי לָאָרֶץ, וְאָז עָלָה אָבִי                             בָּאֵשׁ. בְּמִדְבָּר סִינַי. 1967. הוּא יָצָא מֵהָאֵשׁ, וּבָא אֵלַי קָר   בָּאָבִיב אִמִי עוֹשָׂה סֵדֶר בָּאָרוֹנוֹת וְאָבִי עוֹשֶׂה סֵדֶר פֶּסַח כְּהִלְכַתוֹ. "חוֹבָה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרָיִם" וְאָבִי דּוֹחֶה חוֹבַתוֹ. "וְהִגַדְתָּ לְבִנְךָ" וְאָבִי – כָּפּוֹת יָדָיו, זְרוֹעוֹתָיו, יְרֵכָיו – דָּם וָאֵש וְתִמְרוֹת עָשָׁן.    

    בית שמאי/ שחר-מריו מרדכי   הַכָּל מֵת וְאֵין לִי תּכְנִית סְפֵּצִיפִית לָחָיִים. אֲנִי חוֹזֵר הַבַּיְתָה מֵהָעָבוֹדָה, מִתְהָלֵךְ בְּתַחְתוֹנִים, מְגָרֵד בַּמִּפְשָׂעָה, מַרְתִיחַ מָיִם לְקָפֶה. הַשְּׁכֵנָה שֶׁלִי, זאת שֶׁאֲנִי דּוֹפֵק אֶצְלָה בַּדֶּלֶת, כְּשֶׁנִּגְמָר לִי הֶחָלָב תּוֹלָה בִּי מַבַּט וַאֲנִי מַסְפִּיק חָכָם לִרְאוֹת שֶׁמִּדְבָּר כָּבַשׁ אֶת בֵּית שָׁמַי, שֶׁהַשְּׁכֵנָה שֶׁלִי מִתְאָהֶבֶת, וְלא יוֹדַעַת אֵיךְ לְהַצִּיל אוֹתִי מִתַּמְהִיל עוֹצְמַת הַגּוּף וְחוּלְשַׁת הַנֶּפֶשׁ ...