אילן ברקוביץ ושחר-מריו מרדכי בהופעה משותפת

 

 

מבקר השירה ברקוביץ כותב היום: "בכל שיר שבו המשורר צובע אותו בהברקות לשוניות וצורניות רבות מדי, זה לא עובד והשיר קורס מן השירה".
הוא ואני נשתף היום פעולה ונופיע כאן בשיר שלו (בעקבות רחב מודל 2009) 
ושיר שלי (בעקבות לאה מודל 2010). נשתדל להבריק בתקווה שלא תהיה קריסה. 

אילן ברקוביץ. "רחב לא רחבה באהבה, ואני נוסע צר"

אילן ברקוביץ

רחב

 

רָחָב מִסְתַּתֶּרֶת הַיּוֹם

בִּנְקִיקֵי הָרְחוֹב עַרְבֵי נַחַל

אֲבָל אֵין בָּהּ דָּבָר מִן הָרוֹמַנְטִי

וַהֲלא הִיא זוֹנָה

 

הַסּוֹפֶרֶת שָׁעוֹת לְתוֹךְ כִּיס,

מַגִּירָה זֵעָתָהּ לְתוֹךְ דְּלִי

וְלא רְחָבָה בְּאַהֲבָה.

 

בְּמַעֲצַר הָרַמְזוֹר אֲנִי חוֹשֵׁב

לִהְיוֹת מֶלֶךְ שֶׁיִּגְאַל אוֹתָהּ מִיִּסּוּרֶיהָ

אֲבָל אָז הָרַמְזוֹר מְשַׁחְרֵר אוֹתִי

וַאֲנִי נוֹסֵעַ צַר. 

(מתוך "חרובים", הוצאת אבן חושן)

 

 

 שחר-מריו מרדכי. "אדישים יחכו לך הדודאים בסלון".

שחר-מריו מרדכי

יַעֲקֹב,

 

כְּשֶׁתַּחְזֹר, תִּמְצָא אֶת הַמַּפְתֵּחַ בַּמָּקוֹם הַקָּבוּעַ;

בַּמִּטְבָּח יְקַדֵּם אֶת פָּנֶיךָ נָזִיד. אֲדִישִׁים

יְחַכּוּ לְךָ הַדּוּדָאִים בַּסָּלוֹן, נְטוּלֵי כֹּחַ כִּשּׁוּף.

בְּצַד הַמִּטָּה תְּגַלֶּה אֶת סְפָרֶיךָ מֻטָּלִים כְּפִי שֶׁעָזַבְתָּ אוֹתָם

(גַּם הַחֶשְׁבּוֹנוֹת)

וּבַמִּטָּה תִּרְאֶה אוֹתִי –

שׁוֹכֶבֶת עַל הַצַּד, בִּרְכַּי מְקֻפָּלוֹת, יָדַי עַל חָזִי,

עֵינַי רַכּוֹת. בּוֹהָה אוֹ לֹא, כְּבָר זְמַן רַב כָּכָה נוֹחַ לִי

הַכִּשָּׁלוֹן.

וַיְהִי בַּבֹּקֶר, וְהִנֵּה אֲנִי –

 

לֵאָה.

(מתוך "תולדות העתיד", הוצאת אבן חושן).

שבת שלום.
:-))