שחר-מריו מרדכי משורר
תל-אביב בת מאה/ שחר-מריו מרדכי נִסְתְמוּ עֵינַי בַּבֶּטוֹן הַנִּצְחִי רַק הַיָּם עוֹד נִצְנֵץ בִּתְכוֹל כֶּתֶם. אַךְ קֶצֶף הַיָּם שׁוּב קָצַף: אָנכִי מֻצָּף מֵי בִּיוּב שֶׁהִקֵאתֶם. שְׁנֵי יוֹנְקֵי דְּבָש שָׁלְחוּ מַקוֹרָם אֶל פִּתְחֵי שׁוֹשָׁנִים וְאֵין פֶּתַח. אָז קָרְעוּ בִּבְשָׂרָם וְקָרְאוּ בְּקוֹל רָם: אֱלוֹהִים, אֲפִלּוּ לא פֶּרַח? אַךְ הַפֶּרַח נִשְׁנַק בְּבִכְיוֹ הַנִּגָּר: "אֵין לִי גַּן וּבְאֵר אֵין לִי. ...
קרא עוד »