בננות - בלוגים / / מאיר ויזלטיר, זהר שביט ואנכי מדברים ומתווכחים ב"דיבור חדיש"
שחר-מריו מרדכי
  • שחר-מריו מרדכי

    שחר-מריו מרדכי, משורר.   מהגר מצפון הארץ לתל אביב. ללא סל קליטה. מסתדר. מנחה ארועי שירה. הנחה גם בטלוויזיה הישראלית את תכנית הספרות "על המדף". לרייטינג של התכנית אפשר לקרוא "הישרדות", מסתבר. אנליסט ויועץ פוליטי לשגריר בריטניה בישראל. יש מנדט, מתבהר. בעל תואר ראשון בתקשורת ובמדע המדינה ותואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה. אפילו טיפח דור סטודנטיאלי, כשלִמֵּד ארבע שנים אודות המערכת הפוליטית הישראלית. התוצאות לא משהו, מתחוור. שיריו, תרגומיו ומאמרי ביקורת פרי עטו נדפסו בכתבי עת שונים, בהם: גג, דקה, הו!, הליקון, זוטא, מטעם, משיב הרוח, עיתון 77, עמדה ושבו, כמו גם במוסף לתרבות וספרות של הארץ, במוסף ספרים של הארץ, במוספי מעריב ומקור ראשון ובאתר המקוון של ידיעות אחרונות, Ynet.   מקום הראשון בתחרות הארצית "שירה על הדרך" לשנת 2010 . ספר שירים, "תולדות העתיד", ראה אור בשנת 2010 בהוצאת אבן חושן.

מאיר ויזלטיר, זהר שביט ואנכי מדברים ומתווכחים ב"דיבור חדיש"

 

 

תכנית מס' 71 של "דיבור חדיש".

כאן:

http://www.youtube.com/watch?v=3HIw1QRvnB0

או:
באייטם הפותח (לאחר הקדימון ופינת הדעה) – דיון על תחרות "שירה על הדרך" בהשתתפות המשורר מאיר ויזלטיר, פרופ' זהר שביט ואנכי. (לצפייה לחצו על התכנית הנושאת את השם: "פייסבוק – קשקשת ברשת או זירת יצירה" וכו'). הנה:

http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,L-8105,00.html

מאחר ושירי "יעקב,", הזוכה בתחרות, שובש בקריאה ובגרפיקה (על אף הכוונות הטובות והרעיון היפה), הנה הוא שוב, כסדרו:

שחר-מריו מרדכי

יעקב,

כְּשֶׁתַּחֲזֹר, תִּמְצָא אֶת הַמַּפְתֵּחַ בַּמָּקוֹם הַקָּבוּעַ;
בַּמִּטְבָּח יְקַדֵּם אֶת פָּנֶיךָ נָזִיד. אֲדִישִׁים
יְחַכּוּ לְךָ הַדּוּדָאִים בַּסָּלוֹן, נְטוּלֵי כֹּחַ כִּשּׁוּף.
בְּצַד הַמִּטָּה תְּגַלֶּה אֶת סְפָרֶיךָ מֻטָּלִים, כְּפִי שֶׁעָזַבְתָּ אוֹתָם
(גַּם הַחֶשְׁבּוֹנוֹת).
וּבַמִּטָּה תִּרְאֶה אוֹתִי –
שׁוֹכֶבֶת עַל הַצַּד, בִּרְכַּי מְקֻפָּלוֹת, יָדַי עַל חָזִי,
עֵינַי רַכּוֹת. בּוֹהָה אוֹ לֹא, כְּבָר זְמַן רַב כָּכָה נוֹחַ לִי
הַכִּשָּׁלוֹן.
וַיְהִי בַּבֹּקֶר, וְהִנֵּה אֲנִי –


לֵאָה.

 

 

 

 

 

30 תגובות

  1. איריס אליה

    טוב, די. עכשיו אני מבינה מאיפה כל תגובות הקנאה בפוסט הקודם. חבל על הזמן. איזה רהיטות. איזה פרפומנס. גם אני מקנאה. מאיפה הציטוטים האלה בלייף?
    חבל על הזמן ידידי המשורר. לקחת אצלך שיעורים.
    נשיקות.

    • גם פה יפה המשולש 🙂
      וזיכרונו של המשורר הצעיר עומד לו חבל"ז. Y מדברים הרבה בטלויזיה :-)))

    • באמת מאיפה? רוצים לדעת!

      • שחר-מריו

        למגיבים ולמגיבות שלום. בתיבת הדואר הפרטית שלי התקבלו תגובות, שמשום מה אינן מופיעות כאן. נשגב מבינתי הלא-ממוחשבת כיצד קרה הדבר. למען הסר ספק, אבהיר שלא אני מחקתי אותן. אני לא מוחק תגובות. הנה תגובתו של אהוד פדרמן:

        שלום שחר-מריו מרדכי,

        נתקבלה התגובה הבאה לבלוג שלך:

        פוסט: מאיר ויזלטיר, זהר שביט ואנכי מדברים ומתווכחים ב"דיבור חדיש"

        שם המגיב: אהוד פדרמן
        תוכן: שחר-מריו, שוב ברכות על הזכייה ועל המארב המילולי למאיר ויזלטיר תוך שימוש במילות שירו. הבעיה של המראיין והמראיינת היא בעיה כלל ישראלית, הם אוהבים לשמוע בעיקר את עצמם
        ________________________
        אהוד, תודה על התגובה!
        ש"מ.

        • שחר-מריו

          תגובתו של שי אריה מזרחי:
          שלום שחר-מריו מרדכי,

          נתקבלה התגובה הבאה לבלוג שלך:

          פוסט: מאיר ויזלטיר, זהר שביט ואנכי מדברים ומתווכחים ב"דיבור חדיש"

          שם המגיב: שי א.מ.
          תוכן: עוד אראה את התכנית, אבל חייב לומר משהו בנוגע לשיר: היה הרבה יותר יפה ומוצלח אם לא היו מוזכרים שמותיהם של יעקב ולאה, וכן השורה האחרונה: "ויהי בבוקר, והנה אני". עם אזכור השמות השיר לא נתון יותר מדי לפרשנויות של הקורא. אמנם כן, השיר זכה, אך עדיין ניתן לתקן אותו.

          _______________________________

          שי, תודה על התגובה. הפעם אני חולק עליך. מיד אביא את התגובה האנונימית, שגם היא – משום מה – לא נקלטה בפוסט, אך נקלטה אצלי באי-מייל.

          • שחר-מריו

            וזו התגובה האנונימית שלא נקלטה בפוסט:

            שלום שחר-מריו מרדכי,

            נתקבלה התגובה הבאה לבלוג שלך:

            פוסט: מאיר ויזלטיר, זהר שביט ואנכי מדברים ומתווכחים ב"דיבור חדיש"

            שם המגיב:

            תוכן: מה פתאום! השיר הוא גם פרוזה שבסופה פואנטה מעולה! בשום אופן לא להוריד.

            ____________________

            לאנונימי/ת, תודה. אני מסכים. ולא מוריד.
            גם לא את החיוך.
            🙂

    • שחר-מריו

      איריס, נשיקות בחזרה.
      ולשאר האנשים שהזכרת, אני שולח…
      נשיקות גם.

      🙂

      • איריס אליה

        הי שחר מריו… אני תופסת אותך. התלבטתי אם לכתוב לך. בבקשה תעלה את השיר הנפלא שלך, זה שהתפרסם אצל רני, כאן בבננות. יש לי כל כך הרבה מה להגיד עליו.
        פליז פליז.
        אני אמנם צריכה לצאת, אבל אני חייבת להבין את העמדה שלך.

        • שחר-מריו

          איריס,
          אשתדל.
          אני בקושי מוצא זמן לאכול לאחרונה.

          ותודה!

          • שחר-מריו

            ועד שאביא את השיר, איריס, העמדה שלי באה לידי ביטוי כאן, אם כי כבר קראת את זה, למיטב זכרוני:

            http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=1102#after_maavaron

          • איריס אליה

            ש"מ מתוק. אכן קראתי והתפעלתי עד מאד מאד, (ואגב, בהחלט רואים שאין לך זמן לאכול… אני חושבת שאפשר לשגר אליך את אמא שלי, היא לא תרשה לך ככה…) אבל מצאתי בשיר התרסה שגם היא נעשתה אופנתית. אכתוב על זה בהרחבה כשתעלה. היה לי קשה עם זה.
            נשיקות, איש יקר, ויום נפלא.

  2. שחר-מריו
    ברכות לזכיה.
    שמחתי גם לקרוא את השיר המתוקן. מדהים כיצד בידול שמה של המוענת מחדד את לאותה.

  3. שחר-מריו אתה מקסים! אתה צריך להנחות איזו תכנית שירה בטלוויזיה.
    אין כמוך.

    • שחר-מריו

      תודה, ללי.
      זוכרת איך עפנו על עראק מול הבימה?
      חח…

      לגבי תכנית טלוויזיה, נו, טוב. כבר הנחיתי פעם. זה היה מאד טעון שיפור.
      (אולי גם בגללי, ללי).
      🙂

  4. מירי פליישר

    שחר מריו השיחה נהדרת והסיום יותר מהכל. זהר שביט לא הבינה כמובן , לדעתי שהתכוונת במשניותה של לאה המשוררת בסיטואציות שהיתה שרויה בחייה , של אהבות כאישה שנייה ולא במעמדה הראשוני בשירה ובספרות. תקן אותי אם אני טועה. גאה בך

  5. (בניגוד למה שאמר מריו בתכנית)והוא לא אחר מאשר אריה סיון שרק לאחרונה קבל את פרס ישראל. במאמר שפורסם בגליון ה"זוגיות" של הליקון ובכתובת למטה ניתן למצא את שתי גרסאות השיר הנפלא הזה.

    http://library.osu.edu/sites/users/galron.1/00262_files/davidadler.htm

    • שחר-מריו

      דוד, תודה על מאמר מאלף ועל שיר נפלא של אריה סיון. לא הכרתי את השיר (וחבל שכה רבים לא מכירים את שירי סיון). וקטונתי. השיר נפלא. גם אני מעדיף את הגרסה הראשונה. לכבוד הוא לי לחשוב כמו חתן פרס ישראל.

      אגב, גם אלמוג בהר הצעיר כתב שיר על לאה. וכמו שכתבה המשוררת וחוקרת הספרות הצעירה נוית בראל "אלמוג בהר דיבר באופן משולב עם התודעה של לאה כפי שהוא קורא אותה, כדי להגיד משהו על לאומיות ולידה של עם, בעוד שהמונולוג הדרמטי בשיר [שלי] הפקיע את לאה מהתפקיד הלאומי וייצג לאה היברידית, אנכרוניסטית, שמגלה את עצמה".

      אני חושב שאריה סיון, שהקדים את שנינו, מהלך בין שני המונולוגים, שהזכירה נוית, שכן סיון מזכיר (ומשכיח בעת ובעונה אחת) את ילדיה של לאה.

      בכל אופן, זה לא בניגוד למה שאמר מריו בטלוויזיה, כדבריך. שכן מריו (זה אני) אמר (בטלוויזיה) שהוא ביקש לדבר את לאה ולא על לאה. וזה לא מה שסיון עשה.

      אשמח לפנות אליך, דוד, לכשאעלה ערב שירה על דמויות תנ"כיות. האם תוכל לשלוח לי את פרטיך במייל?

      תודה.

  6. רונית בר-לביא

    ראיתי אתמול, שחר.
    איזה כבוד וגאוות יחידה !!!

    היה די משעשע ואהבתי את ההופעה הצנועה שלך שם.

    מירי חנוך נהדרת, נכון ?
    חמה ונחמדה.
    את המנחה השני אני פחות אוהבת, הוא מנסה להיות יותר מידי טרנדי.

    ואיך הצלחת לחמוק ממטרי ה"צצצצצ" של פרופ' זוהר שביט ?

    🙂

  7. שיחה מענינת היית החכם בחבורה שחרמריו יקירי ואיזה נוקאאוט לויזילטיר ממש במילים שלו
    לא נותר אלא לקטוף את חטיפי השירה מהעצים(איזה כיף לעצים)ולהתמוגג

    • שמחתי לראותך על מרקע ערוץ8 "בדיבור ישיר"
      ואתה שוררת בדיבור ישיר וברור ואירוני
      בניגוד לויזלטיר מאיר שלא האיר אלא העיר
      זוהר כוכבת השביט היתה משועשעת כשושבינה.

    • שחר-מריו

      חנה, יקרה שלי!
      תודה.

      זה לא היה נוקאאוט. הוא הציג עמדה הפוכה מזו שהציג בשירו היפה-יפה. זו היתה תזכורת.
      🙂
      הרי יש לי סימפטיה למאיר…

      (האמת שזה מה שעצבן אותו באמת, קרי: שתולים במרחב הציבורי רק את "יש לי סמפטיה" ולא דברים אחרים – ונפלאים – שכתב).

  8. שחר, את התכנית החמצתי, אבל לא את השיר..
    כל הכבוד על הזכייה בפרס!
    אמיר

  9. טובה גרטנר

    שחר היקר
    שיר יום יומי, תקוע בלב.
    ולאה שלך, היא כל כך אמיתית, מאמינה לה שהיא שוכבתעל הצד… מכירה הרבה לאות שכאלה.
    להתראות טובה

    • שחר-מריו

      גם אני מכיר לאות כאלה.
      זה אכן שיר שנע בין המקראי למודרני.

      תודה, טובה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשחר-מריו מרדכי