שחר-מריו מרדכי משורר

    Langston Hughes (U.S. 1902-1967) Epigram   Oh, God of dust and rainbows, help us see    That without dust the rainbow would not be.     מכתם/ לנגסטון יוז       הוֹ, אֱלהֵי אָבָק וּקְשָׁתוֹת, גַּלֵּה לָנוּ אֶמֶת לַאֲמִתָּהּ     כִּי בַּחֲלף הָאָבָק, תִּמְצָא הַקֶּשֶׁת אֶת מוֹתָהּ.                             מאנגלית: שחר-מריו מרדכי. התרגום נדפס במוסף לתרבות וספרות של ...

   מקרא מגילה   בפתח מגילת אסתר מוסבר שהמלך אחשוורוש ערך משתה המוני. "ויהי בימי אחשוורוש…עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד קטן משתה שבעת ימים…והשתייה כדת…כי כן יסד המלך…לעשות כרצון איש ואיש". במילים אחרות: על-פי צו המלך כל אחד ישתה לפי רצונו.   אבל מדוע נכתב "כרצון איש ואיש", ולא: כרצון איש ואישה? במחשבה ראשונה נדמה שהתשובה ...

      דרוש קוד אתי   בלימודי הפילוסופיה למדנו שחופש הביטוי אינו חופש ההשתלחות באחר. לכל ערך בחברה מתוקנת יש גבול. וחופש הביטוי – על אף שהוא מן הנעלים והחשובים בערכיה של חברה – אינו יוצא דופן. יש למדוד אותו מול כבוד האדם ולאזן בין השניים. מה בין זכות הבלוגר לטבעו? מה בין עיון ביצירה לעוינות ליוצר? אנסה לסדר ...

מַרַת ווּלף/ שַׁחַר-מַרְיוֹ מָרְדְּכַי.     (הודפס ב"הליקון", גליון 57)                                                  בעקבות "השעות" למייקל קנינגהם.   טוֹבָה לִי הַטַּלְטֵלָה שֶׁל הָעִיר; קָשָׁה לִי שַׁלְוַת הַפָּרְבָרִים. אִם חָיַי מְעֻרְפָּלִים, מוֹתִי בָּהִיר: מָיִם יְכַסוּ אוֹתִי מִכָּל הָעֲבָרִים.   חִיוּךְ מֻצְנַע מְסַרֵב לְהִמָּתַח. בֶּאֱמֶת טוֹבָה לִי הַטַּלְטֵלָה שֶׁל הָעִיר? חָלוֹן אֶחָד עוֹמֵד לְהִפָּתַח: חָיַי מְעֻרְפָּלִים, מוֹתִי בָּהִיר.      אֲנִי לא רוֹצָה לְהַשְׁלוֹת אֶת עַצְמִי: מָה ...

          זו כבר קלישאה לדבר על המחיר הנורא, שמשלמים ילדי בית הספר והגן (שאיש לא מרחם עליהם) במלחמות השבטיות הפראיות בין שני עמים ו/או בין שתי תרבויות, דתות, תפיסות עולם. ובכל זאת, הקלישאה המצערת הזו מהדהדת באמיתותה תמיד ועכשיו. שוב.   זוכרים את ילדי בית הספר בביסלן (אוסטיה, ברה"מ לשעבר) ששילמו בחייהם בספטמבר 2004 בעטיו של הקונפליקט ...

    אדון עכשיו/ שׁחר-מריו מרדכי                                                   ראה אור ב"משיב הרוח", גליון י"ט. עַכְשָׁו אַתָּה מְבוֹרָךְ. וְזָרַח לְךָ הַשֶּׁמֶשׁ. רִשְׁיוֹנוֹת אוֹשֶׁר, זִכְיוֹנוֹת אַהֲבָה מַנְפִּיקִים לְךָ הַיָּמִים כַּחוֹתָם. קַח אוֹתָם. כִּי אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכּל, לְבַדְּךָ תֵּלֵךְ נוֹרָא.   עַכְשָׁו אַתָּה מַמְלִיך מַלְכוּתֵהּ, וְתַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ. מְלַבְלֵב כְּמוֹ הָאֳרָנִים הָאֵלֶּה וְהַבְּרוֹשִׁים שֶׁמִּתְעַקְּשִׁים לִדְבּוֹק בַּיָּרוֹק גַּם כְּשֶׁיוּלִי וְאוֹגוּסְטְ רוֹדִים בַּשָּׂדוֹת, בְּשׁוּלֵי הַדְּרָכִים, בְּגִינוֹת מְאֻלְתָרוֹת ...