שחר-מריו מרדכי משורר

  אומרים לנו שיש תנ"ך אחר/ שחר-מריו מרדכי                                           ראה אור בכתב העת "דקה", גליון 5                              1.   כְּשֶׁאֵשֵּׁב בַּמִּרְפֶּסֶת לִרְחוֹץ בְּשֶׁמֶשׁ חוֹרְפִּית אוּלַי יָבוֹא אֵיזֶה דָּוִד יִשְׁלַח אֶת הָחָמוֹר שֶׁיּוֹשֵׁב לִי בַּסַּלוֹן לְכָל הַרוּחוֹת וְיַעֲשֶׂה אוֹתִי מַלְכָּה.   2.   כְּשֶׁאֶעֱמוֹד בַּשָּׂדֶה לְהַתְקִין קְדֵרָה עַל מְדוּרָה אוּלַי יָבוֹא אֵיזֶה צָיָּד שָׂעִיר בְּבִגְדֵי עוֹר יִשְׁתֶה לִי מֵהָנָּזִיד וְיַעֲשֶׂה אוֹתִי קדֶם. ...

  שחר-מריו מרדכי   נו, נו                     (מתוך "הו!", גליון 6 , 2007):                                                                                     כִּי בְּעֶצֶם הַבְּדִידוּת הַזּאת מְעַצֶּבֶת אֶת יָמֶינוּ כְּבַר מֵנֵצָה אַהֲבַתֵנוּ בַּשּׁלָב הַקּוֹצָנִי. מַתַי מוֹתָה יָאִיר בִּשְׁעוֹנֶינוּ?   אֵין בַּעַל בְּרִית לַזְּמַן. הוּא חוֹלֵף גַּם עַל פָּנֶינוּ. הָחוֹפֶש בּהֱיוֹת אֶחָד– מַרִיר וְעוֹקְצָנִי.   כִּי בְּעֶצֶם הַבְּדִידוּת הַזּאת מְעַצֶּבֶת אֶת יָמֶינוּ.   אֵיך נוּכַל לְמִשְׁבָּרֶינוּ וְגַלֶינוּ? וְיוֹתֵר מִכָּל: עֵינֶינוּ. גַּם בְּאַטְלַנְטִיס טְבוּעָה מְזִיגַת פְּאֵר וְהֶרֶס ...

לשון אִטִּית / שירה סתיו (ראה אור ב"מטעם" 10)   אַתּ, צָרִיךְ לִתְלֹשׁ לָךְ אֶת הַמִּלִּים מֵהַפֶּה כְּמוֹ מַסְמְרִים מִקִּיר אָמַר לִי סבּא מֵעל מִטַּת מוֹתוֹ לָרִאשׁוֹנָה הִבִּיט בִּי מִתוך עִנְיָן ובְחיבָּה הַשְּׁמוּרָה לְזָרים חֲבִיבִים שנִקרוּ עַל חַיָּיו. סַפְּרי לִי, הִפְצִיר אַתְּ ראיתְּ עוֹלָם.   לֹא רָאִיתִי, סבּא, אֶלָּא מִבּעד לְחורי הַמַּסְמְרִים שֶׁהוֹתַרְתִּי בְּקִיר הַבַּיִת עַד שמָלְאוּ שִׁכְחָה וְהֶרְגֵּלִים רַבִּים ...

          הגוף (או: שני גמגומים על ג…גו…גוף)/ שחר-מריו מרדכי   1. וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים וַשֶׁבַע לְחַיָי הִשְׁלַמְתִּי עִם הַגּוּף.   עַד אָז הוּא רַק הֵישִׁיר לִי גַּב אֲפִלּוּ שֶׁצִּמַּח לִי ראשׁ (אָחוּז בִּשְׁתֵי יָדַיִם) וְרַגְלַיִם (מֵיטִיבוֹת רוּץ); וַאֲפִלּוּ שֶׁיָּצַר לִי יֵשׁ מֵעָיִן וְנֶפֶשׁ (אָנָה אֶפְנֶה);   הוּא אַף פַּעַם לא שָׁכַח לָשִּׂים לֵב   שֶׁאֲנִי לא מַה שֶׁקִּיוִויתִי. ...