אדון עכשיו

 

 

אדון עכשיו/ שׁחר-מריו מרדכי

                                                  ראה אור ב"משיב הרוח", גליון י"ט.

עַכְשָׁו אַתָּה מְבוֹרָךְ. וְזָרַח

לְךָ הַשֶּׁמֶשׁ. רִשְׁיוֹנוֹת אוֹשֶׁר, זִכְיוֹנוֹת

אַהֲבָה מַנְפִּיקִים לְךָ הַיָּמִים כַּחוֹתָם.

קַח אוֹתָם.

כִּי אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכּל,

לְבַדְּךָ תֵּלֵךְ נוֹרָא.

 

עַכְשָׁו אַתָּה מַמְלִיך מַלְכוּתֵהּ, וְתַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ.

מְלַבְלֵב כְּמוֹ הָאֳרָנִים הָאֵלֶּה וְהַבְּרוֹשִׁים שֶׁמִּתְעַקְּשִׁים לִדְבּוֹק

בַּיָּרוֹק גַּם כְּשֶׁיוּלִי וְאוֹגוּסְטְ רוֹדִים בַּשָּׂדוֹת, בְּשׁוּלֵי

הַדְּרָכִים, בְּגִינוֹת מְאֻלְתָרוֹת מֵאֲחוֹרֵי בִּנְיָנִים.

אַךְ אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכּל,

לְבַדְּךָ תֵּלֵךְ נוֹרָא.

 

עַכְשָׁו אַתָּה אוֹהֵב. וְאָהוּב. אַךְ דַּע לְךָ:

גַּם הָעַתִּיקָה בָּאַהֲבוֹת מְעֻדְכֶּנֶת מְאד. יֵשׁ בָּה כָּל

הָרְכִיבִים וְאוֹתָם הַיְּסוֹדוֹת: גִּלּוּיִים וְסוֹדוֹת; מְאוֹרוֹת

וְלִקּוּי מְאוֹרוֹת; חִבּוּר וּפֵרוּד. וְעִם רוּחָהּ גְּוִיָּתָהּ.

וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכּל,

לְבַדְּךָ תֵּלֵךְ נוֹרָא.

 

עַכְשָׁו יֵשׁ לְךָ זְמַן לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמַיִם. וְאֵין לְךָ זְמַן

לַעֲנִיֵּי עִירְךָ, לַיָּתוֹם, לָאַלְמָנָה, לַגֵּר שֶׁמִחוּץ לַקַּו

הַיָּרוֹק, לָאוֹבְדִים הַזָּרִים בְּשׁוּלֵיךָ. אַתָּה עִוֵּר לַצֶּדֶק,

אַךְ גַּם הַצֶּדֶק עִוֵּר.

הֲרֵי אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכּל,

לְבַדְּךָ תֵּלֵךְ נוֹרָא.

 

עַכְשָׁו מְרַקְּדִים עִנּוּגִים שֶׁל יופִי לְאָרְכְּךָ וּלְרָחְבְּךָ.

אֵין בְּךָ קושִׁי, וְטָמוּן הָרוֹךְ בְּךָ. אֲבָל

כְּמוֹ שֶׁלא תּוּכַל לִמְנוֹעַ אֶת הָרוּחַ

מִן הָעֲשָׂבִים, אֶת הָרַחַשׁ מִמַּפָּלֵי הַמַּיִם,

כָּךְ אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכּל,

לְבַדְּךָ תֵּלֵךְ. נוֹרָא.

 

וּכְבַר עַכְשָׁו כְּשֶׁעוֹד חַיֶּיךָ חַיִּים, מוֹתְךָ עֵר.

אַתָּה פּוֹרֵעַ זִכְרוֹנוֹת שֶׁל אַהֲבָה עַל שְׂפַת גּוּפְךָ. וּכְבָר

שְׂפַת גּוּפְךָ פּוֹרַעַת פַּחַד לְחִוְּרוֹן פָּנִים, עֶצֶב

לְמִקְוֶה עֵינָיִים, אָבְדָּן וְאָבְדָּן עֵצוֹת לְקִמְטֵי מֵצַח,

 

וּתְשׁוּקָה לְהֵאָחֵז בַּחַיִּים נִפְרַעַת לִגְוִיעַת הַגּוּף

עוֹד בְּחַיֵּיךָ וּבְיָמֵיךָ. בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב.

כִּי מֵאַיִן בָּאתָּ

וּלְאַיִן תָּשׁוּב.

וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכּל,

לְבַדְּךָ