קראתי ראיתי
  • דן לחמן

    הייתי שותף לעריכת המגזינים של אגודת הלהט"בים.   עבדתי עם עמוס גוטמן על התסריטים לסרטיו הקצרים "מקום  בטוח" ו - " נגוע" הקצר (שאינו דומה לנגוע הארוך). ב"מקום בטוח" הופעתי לרגע. עבדתי עם רון אסולין על תסריט הסרט "צל אחר". פעילותי החברתית האחרונה, מחוץ למסגרת האגודה, הייתה הקמת "מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית".   אני סוקר תרבות. אני כותב גם פרוזה משלי. אינני רואה את עצמי כמבקר, לא מנתח, לא מסביר. רק עוזר לתת טעימה של ספר, הצגה או מה שאני כותב עליו.

עזוב מהר חזור מאוחר. פרד וארגס

בשנים האחרונות נכתבים כל כך הרבה ספרים בז'אנר ספרי המתח הכתובים ברמת כתיבה שונה מזו המוכרת, בעיקר מהמותחנים האנגלו- אמריקאים, עד שלא צריך יותר לומר, הנה עוד אחד מאלו הכתובים כספרות לשמה.  פרד וארגס הוא שם עט. מאחריו עומדת היסטוריונית ארכיאולוגית צרפתייה. הספר זכה בכמה וכמה פרסים ב2002. היה רב מכר והפך גם לסרט קולנוע.  הספר מתחיל עם ז'וס לה ...

קרא עוד »

חסר תקדים

                               חסר תקדים   הוא אמר לי כשאתה כאן הירח והכוכבים כאן העולם מוכרח להיות טוב יותר. ואני כמעט נחנקתי מצחוק. אנשים לא מדברים ככה.  אחר כך הוא הפך לאתה.. כשקראת לי אישי הנערץ כשאמרת אהבתי אליך חסרת תקדים. אמרת אהבה חסרת בושה. ואני שתקתי  הסתכלתי בך ולא הבנתי. חשבתי אלו מלים מתוך ספר אנשים לא מדברים כך. חשבתי אני ...

קרא עוד »

אביבה אורי ציירת

. אתמול: 1.9.2010 הוא יום השנה ה 21 למותה של אביבה.  קומי אורי כי בא אורך. רחל ימפולר. ביוגרפיה. אביבה אורי הפכה לשם דבר ציבורי מאוחר מדי בימיה. למעשה התפרסמה דווקא עם מותה.  אמנים הכירו אותה באמנותה כל חייה, הקהל פחות. שמעו את שמה, ראו אותה לעתים ברחוב. מכיוון שאהבה אירועים ציבוריים היו הרבה צילומים שלה בעיתונות מתוך פתיחות תערוכות ...

קרא עוד »

לילה לא שקט. התאטרון הקאמרי

אני לא מוצא טעם רב בוויכוח המתעורר מדי שנתיים שלוש אם תיאטראות כמו הבימה או הקאמרי צריכים להעלות מחזות זמר. לתיאטרון בית ליסין אי אפשר לבוא בטענות, הוא נחשב לתיאטרון מסחרי, אליו הטענה יכולה להיות הפוכה. למה לא איזו קלאסיקה. להבימה ולקאמרי יש תוספת תואר מחייבת. האחד תיאטרון לאומי והשני עירוני.  בסוף שנות השישים החליט לורנס אוליוויה, אז לא רק ...

קרא עוד »

מיכאל שלי. עמוס עוז

יותר מארבעים שנה עברו מאז פורסם ספרו השלישי של עמוס עוז מיכאל שלי לראשונה והפך באחת את עוז לאחד מבכיריי הכותבים שלנו.  שתי התייחסויות ליוו את תחילת פרסומו. רבים שאלו איך זה שגבר מספר בגוף ראשון מפיה של אישה. ואיך זה שאותה אישה מפנטזת על ערבי, ערבים, שניים. אחים.  הסערה הקטנה שכחה והספר הפך לאחד האהובים לאורך שנים. עם הזמן ...

קרא עוד »

ינוסטסמה. פרק ח.

הסיפור לא סופר לי באחת אלא טיפין טיפין, בתוך מספר ימים. דיברתי עם אחרים, הבנתי למה נכבשה. היה קסם בתמימות של הצעירים הללו. הייתי רואה אותו מסתובב במחנה. היינו מנידים ראש, אך לא חזרנו לדבר. היא לא ידעה על מה שהתרחש בינינו.  יום אחד על החוף בחבורה הרגשתי אצבעות רגל מתחככות בשלי. בחור מן השקטים שבינם שכב לידי. כשעינינו נפגשו ...

קרא עוד »

נופים מבפנים

היו בי פעם נופים פריחות וצבעים.  הייתה תכלת מלמעלה  ומרבד פרחים למטה.  היו ריחות. היו אנשים.  ואז נהייה איש והכול הצהיב.  נראית חמניה  הטעית  לא הבנתי שאתה נרקיס בתחפושת.  בהתחלה הייתה פריחת חמניות.  על ראש של עלם.  קורסווה היה יכול לעשות עלינו סרט.  חלומות ואן גוכיים.  אנשים לא עמדו בצהוב.  והצהוב הפך לחום.  כמו אדמה כבדה.  לא היית פרח.  לא ...

קרא עוד »

זה עם הפנים אלינו. רונית מטלון

זהו עוד אחד מהספרים שמופיעים בהוצאה המחודשת של עם עובד וידיעות. עוד ספר שמקומו על המדף צריך להיות מובטח מחדש.  ב1995 כשהתפרסם לראשונה היה בספר חידוש, מסוג אותם דברים שאי אפשר לחזור עליהם לעתים קרובות. חידוש לא בכתיבה או בסיפור אלא בדרך בה הוצג הספר. בראש כל פרק הודפס תצלום ממשי מאוסף תצלומי המשפחה של מטלון, התצלום, פענוחו וביאורו, וכל ...

קרא עוד »

ינוסטסמה. פרק ז.

הגעתי לאילת ביום חם, המשיכה. כמעט תמיד מגיעים לאילת ביום חם. לפני כן הייתה הדרך.  עד באר שבע נסעתי באוטובוס, משם החלטתי לתפוס טרמפ. תפסתי משאית גדולה, נהג רחב גרם וידיד שלו שצריך היה להיאסף באיזו תחנת דלק ביציאה מן העיר. אספנו את הידיד והמשכנו הלאה.  תא הנהג להט מחום אך היה גדול מספיק עבור שלושתנו. לא מרווח, אבל היה ...

קרא עוד »

כמה מלות הסבר

  בסוף שנות השבעים התחלתי לכתוב רומן שניסה לגעת  בין השאר באווירה של תל אביב בתקופה של מלחמת ההתשה וקודם. היה לי מתווה דמויות וחלק התחיל כבר להכתב. אחד הגיבורים היה צעיר שעבר אהבה נכזבת ובדכאונו החל לכתוב שירים  בהם הבין שלשנוא ולשמיץ את בן זוגו לשעבר לא יביא אותו למקום טוב יותר בחיים. דרך השירים מצא את הדרך החוצה מהדכאון. אני ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לדן לחמן