כללי

כוחו של היופי — המקרה של מקינון

        אתמול הייתי בהרצאה של לא אחרת מקתרין מקינון. בפעם הראשונה שנוכחתי בהרצאה שלה הייתי המומה. לא מדברי החכמה שחילקה ולא מהניתוח הנקי והקולע של המציאות שהציגה – לזה ציפיתי. דווקא יופייה הלם בי. אני חייבת לכתוב על זה בבלוג, אמרתי לחברה שלי בהתרגשות, תחשבי איך הוא סותר את ההנחה הרווחת שאישה יכולה להיות או יפה או ...

קרא עוד »

יום הבחילות

אם כבר דיברנו על הצבע בהקשר של הבחירות לנשיאות ארה"ב הבא נדבר עליו ככל שהוא נוגע לבחירות המקומיות שלנו. בצבע העור כמובן אין על מה לדבר – אצלנו בירושלים כולם גברים לבנים. אבל אפשר לדבר על שינוי צבע (אופורטוניסיתי) וגם על צביעות, למשל. ראו את המועמד החרדי שלנו מגייס את התרבות הפופולארית לטובת עצמו: הוא מדבר אהבה ("ירושלים תאהב" אותו ...

קרא עוד »

לא נפסיק לשיר

  אני מרגישה צורך לציין את נצחונו של אובמה בבלוג. (המילה blog הוא קיצור של המילה web-log  קרי, יומן אינטרנטי.) הייתי מאד רוצה להשתתף בחגיגה – נשיא שחור ראשון לאמריקה! – ולראות בה ניצוץ של תקווה לעולם טוב יותר. בפועל קשה לי. למה, למשל, הוא נקרא שחור כשהוא לבן באותה מידה? (אותי זה דווקא מזכיר את משטר האפרטהייד שהתעסק רבות ...

קרא עוד »

פוסט פוסט-החג

  בשנים האחרונות מתרחשת בפלגים מסוימים של היהדות האורתודוקסית מהפכה. היא מהפכה פמיניסטית. בכדי לחוש אותה בכל לבבך ובכל מאודה יש להגיע אל אחת מבתי הכנסת בשכונות העיר ירושלים מהן היא צומחת — במיוחד בשמחת תורה. בשמחת תורה השמחה שם רבה. היא היא השמחה של נשים ששנים השקיפו מן הצד על אבותיהם ואחיהן ופתאום גם להן גישה אל התורה. ייתכן ...

קרא עוד »

פוסט טרום-החג

  בעוד הפוסט פוסט-החג מתבשל במחשבותי, החלטתי להלעות כאן קודם את הפוסט שהתכוונתי להעלות לפניו ולא הספקתי, גם כי זה מתקשר לפסוט של רונית וגם כי הוא עדיין רלוונטי.  לומר את האמת, אני לא מתה על החגים השמחים האלה. אין לי לא את הכוח ולא את הרצון להיות עליזה. בשנים האחרונות התחלתי לתהות שמא אין אני אף חריגה בעניין הזה ...

קרא עוד »

של מי האמא הזאת? (לפרויקט הזיקנה)

      בתי הקטנה הגיעה לגיל בו מנסים הילדים לסדר את העניינים. "מי יהיו הילדים שלי כשאהיה גדולה?" היא שאלה אותי פעם אחת ופעם שנייה "מי תהיה אמא שלי כשאני אהיה אמא?" מה יכולתי לומר לה? אמרתי אני. אני תמיד אהיה אמא שלך…. לפני מספר שנים ביקרנו את משפחת בן זוגי בדרום אפריקה ושמענו סבתא שלו קוראת לאמא שלו ...

קרא עוד »

ברכה אחרונה

  אימי תמיד אמרה שניתן למסור ברכות לשנה טובה עד סוכות. אז הינה אחת אחרונה ועוד קשורה לטבע. בפעם הראשונה שראיתי ליד הבית שלי דררות, אני מתביישת לספר, התקשרתי לארגון צער בעלי חיים. חשבתי שהם בטח נמלטו מגן החיות הקרוב וחששתי לגורלם בנוף שלנו. האישה בצדו השני של הקו אמרה לי בקול יבש שהם אינם מתעסקים עם בעלי כנף. ימים ספורים לאחר-מכן ...

קרא עוד »

טרום צום-אטיק סטרס סינדרום

  לפני כשנה דנו כאן על המושג פוסט-צום-אטיק סטרס סינדרום הוא הוא אותו חור שמתפתח בסביבות הבטן – כך זה מרגיש בכל אופן — למחרת יום צום ומה שלא אוכלים אינו מתמלא. הלכה למעשה, זה כלום לעומת הטרום-צום-אטיק סטרס סינדרום. ראשית, מטבע הדברים, החור-בבטן שמתפתח לפני הצום הוא יותר גדול מזה שמתפתח לאחריו מפני שהוא צופה את פני העתיד. ושנית, ...

קרא עוד »

גיגי

    היום (ו" תשרי) לפני שלוש שנים נפטרה סבתה של בן זוגי. גיגי. כך היו מכנים אותה נכדיה כולל אני. (זוהי זכות קנויה לנכד הראשון, במקרה הזה נכדה, להעניק את השם לסבים וכך היה גם כאן.) זמן קצר לאחר שהפכנו לזוג, נסעתי לדרום אפריקה כדי לבקר את הוריי ובהזדמנות זו הלכתי יום אחד לשתות כוס תה בביתה של גיגי. ...

קרא עוד »

רק בישראל: ירקות עם זיקפה

בעיתון שבת הופיע מאמר על ויאגרה – לכבוד יום הולדתו העשירי. מאמר סביר. הצביע על התוצאות לעת עתה של אותה תרופת-פלא לרע וגם לטוב ובכל זאת אני חייבת לומר כי אני מסופקת וחשדנית. כלפי כל ניסיון לשפר את הטבע אני מסופקת וחשדנית. אני מחכה לרגע שבו תתגלה אותה השלכה רעה בלתי צפויה, אם לא בדור הזה אז בדור הבא. עד ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר